תא"ח 49702-12-19

תקציר

התובע, הבעלים הרשום של בניין בנתניה, תבע את הנתבעת, חברה פרטית המפעילה סופרמרקט בבניין, לפינוי על בסיס הפרות יסודיות לכאורה של הנתבעת את הסכם השכירות. ההפרות כוללות אי תשלום דמי שכירות מלאים, סירוב לפנות את החניון, איחור בתשלום חשבונות חשמל, הפרעה לבניית מעלית ועוד. הנתבע מכחיש טענות אלה. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי הנתבע ביצע מספר עבירות: אי תשלום מלוא דמי השכירות, סירוב לפנות את החניון ואיחור בתשלום חשבונות החשמל. כל אחת מההפרות הללו, במיוחד יחד, היוותה הפרה יסודית של הסכם השכירות. על פי תנאי ההסכם והדין החל, הפרות אלו הקנו לתובע את הזכות לפנות את הנתבע. בנוסף, בית המשפט מצא כי הנתבעת לא הוכיחה כי פינתה את החניון או שילמה את סכום דמי השכירות הנכון כנדרש בחוזה. טענות הנתבעים כי היו להם הסכמים בעל פה עם התובע, או כי התובע פעל במרמה או בחוסר תום לב, לא היו משכנעות. בית המשפט הורה לנתבעת לפנות את כל הנכס המושכר, לרבות המרתף, הקומה הראשונה והחניון, בתוך 75 יום. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הפינוי והתשלומים היו אמורים להסתיים בתוך לוחות הזמנים שצוינו או לעמוד בפני קנסות.