פש"ר 451-08-09

תקציר

חייב יליד 1980 הגיש בקשה לפשיטת רגל ולצו כינוס נכסים עקב קשיים כלכליים שנבעו מניהול כושל של חנות נעליים. בית המשפט נעתר לבקשה אך מינה מנהל מיוחד שיפקח על ההליכים. עם זאת, החייב לא עמד בדרישות הפרוצדורליות, הגיש דוחות חלקיים או מאוחרים, ולא הצליח למקסם את פוטנציאל ההשתכרות שלו. המנהל המיוחד ובא כוחו של הכונס הרשמי טענו כי החייב פעל בחוסר תום לב, בעוד החייב טען כי הוא מנסה לשקם את מצבו. השופט הסכים עם המנהל המיוחד, ומצא כי התנהלותו של החייב לקויה והסבריו אינם מספקים. הם הדגישו כי הליכי פשיטת רגל מחייבים שיתוף פעולה ועמידה של החייב בהתחייבויות, שהחייב לא עמד בהן. זאת ועוד, השופט לא השתכנע מהסבריו של החייב בדבר היווצרות חובותיו, והוביל למסקנה כי לא פעל בתום לב. כתוצאה מכך, דחה השופט את בקשת החייב לפשיטת רגל, תוך שהוא מדגיש את חשיבות תום הלב בהליכים מסוג זה, והסיר את צו כינוס הנכסים וההגבלות הנלוות אליו.