ב"ל 36545-07-21

תקציר

התובע, שעבד בחברת מפעלי ים המלח בע"מ מספר תקופות בין השנים 1998-2022, ערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי הדוחה את תביעתו להכרה בירידה בשמיעה ובטינטון כנפגעי עבודה. בית הדין מצא כי התובע הוכיח חשיפה לרעש מזיק בעבודה בתקופות מסוימות של העסקתו, דהיינו כמנעולן בין השנים 1998-2002 וכמחסנאי בין השנים 2003-2004, אך לא הוכיח חשיפה כזו בתקופות אחרות, לרבות עבודתו כמנהל מחסן וכמפעיל מלגזה. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא הגיש את תביעתו בתוך 12 חודשים מיום תיעוד ליקוי השמיעה, כנדרש בחוק. יחד עם זאת, מאחר והתובע הוכיח חשיפה לרעש מזיק במהלך חלק מתקופת עבודתו, אין בהגשתו המאוחרת לפסול אוטומטית את תביעתו, ויש למנות מומחה רפואי שיקבע האם חלה החמרה בליקוי השמיעה הקשור לפגיעה בעבודה. כמו כן, בית המשפט שקל בדיקות שמיעה שהגיש התובע שנערכו במוסדות אמינים והצביעו על ירידה בשמיעה של מעל 20 דציבלים, ומכאן שהיה צורך גם במומחה רפואי כדי להעריך את שיעור ליקוי השמיעה ואת הקשר הסיבתי שלו לעבודתו. לפיכך, החליט בית המשפט למנות מומחה רפואי שיבחן את מצבו הרפואי של התובע וייתן חוות דעת על הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה והטינטון שלו לבין חשיפתו לרעש בעבודה.