הפ"ב 53209-01-12

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים והחליט לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות. פסק הדין מבוסס על מספר נימוקים. ראשית, בית המשפט אינו מסכים כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, שכן המבקשים לא הביאו כל ראיה משכנעת לכך שהחלטת הבורר הייתה בלתי סבירה עד כדי פגיעה באינטרס הציבורי ופגיעה באמון במוסד הבוררות. שנית, בית המשפט לא מצא טעם לחשוש המבקשים כי הבורר לא בחן כראוי את הראיות החדשות, שכן הבורר בחן ביסודיות את הראיות שהוצגו ואף כינס מחדש את העדים לעדות נוספת. גם החלטת הבורר שלא לזמן את בא כוחם לשעבר של המשיבים לעדות הייתה מוצדקת, שכן הבורר לא מצא קשר בין תפקידו של עורך הדין לבין הליך הבוררות. זאת ועוד, טענת המבקשים כי הבורר לא הכריע בעניין שהובא בפניו בפסק הבוררות המשלים הופרכה, שכן הבורר נדרש רק לשקול את הראיות החדשות ואת השפעתן הפוטנציאלית על פסק הבוררות הקודם, דבר שעשה באופן מקיף. בית המשפט דחה גם את טענת המבקשים כי הבורר לא נימק את פסק הבוררות המשלים שלו, וציין כי המסמך בן אחד-עשר העמודים התייחס במידה מספקת להליכים ולראיות, במיוחד נוכח הדרישה להסבר כללי בלבד בתניית הבוררות. בנוסף, אין להפריש את פסק הבורר ואת פסק הבורר המשלים בגין חריגה מהוראות דיני החוזים, שכן טעויות בהחלטת בורר אינן עילה לביטול. לבסוף, טענות המבקשים בדבר הפרות חוזיות והצורך בהודעת ביטול נחשבו כערעוריות במהותן ולא בגדר עילות ביטול הפסק. לסיכום, הבקשה לביטול פסק הבורר ופסק הבוררות המשלים נדחית מכל הבחינות, והפסקים מאושרים.