ע"ו 4860-05-14

תקציר

המשיב, שאושפז בכפייה לאחר שרצח את אמו בשנת 2008, ערער על החלטת ועדה פסיכיאטרית לאפשר לו לצאת לחופשה על פי שיקול דעתו של המנהל. המערער טען כי החלטת הוועדה מהווה סכנה לציבור וכי שיקול הדעת בעניין חופשה צריך להישאר בידי הוועדה בלבד. בית המשפט, לאחר שבחן את התיק, התערב חלקית בהחלטת הוועדה. היא הסכימה כי יש לאפשר למשיבה לצאת לחופשה לפי שיקול דעתו של המנהל, אך הוסיפה כי יש להגביל שיקול דעת זה לשלושת החודשים הקרובים, כאשר החופשות ילוו במספר שעות בשבוע. זאת, על מנת להבטיח את שלום הציבור ולקדם את שיקומו של המשיב. בית המשפט הדגיש את התקופה הארוכה בה שהה המשיב ללא תקלות, את הערכת הסיכון הנמוכה ואת הצורך להתמקד בשיקומו. עוד צוין כי תהליך קבלת ההחלטות בוועדה היה סביר ככלל ופעל בהתאם לנהלים המתאימים. בקשת המערערת לשמור על מעמדן הנוכחי של חופשות הליווי נדחתה, ובית המשפט אישר את החלטת הוועדה, תוך מתן אפשרות לחופשות ללא ליווי לפי שיקול דעתו של המנהל בתום תקופת שלושת החודשים, המותנית בהתנהגות המשיב ובהערכת מסוכנותו. פסק הדין נועד לאזן בין האינטרסים של שלום הציבור לבין טובתו ושיקומו של המשיב.