ע"א 93/73

תקציר

במקרה דנן בתאונת דרכים בה נפגעה המערערת כאשר אוטובוס, שנסע לאחור על ידי המשיב הראשון ברחוב חד-סטרי, פגע בה בעת שחצתה את הכביש, חזר בית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע במקור כי התאונה נגרמה בעיקר מרשלנות הנהג, אך הטיל על המערערת 25% רשלנות תורמת והפחית את הפיצוי שקיבלה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע, כי המערער לא היה צריך לצפות סכנה כלשהי מהאוטובוס הנוסע בניגוד לכיוון האסור ברחוב החד-סטרי, דבר המהווה רשלנות חריגה מצד הנהג. לפיכך, הוחלט כי אין להטיל על המערערת אחריות לתאונה ולא לצפות סיכונים חריגים שכאלה. בית המשפט העליון קבע כי המשיבים אחראים באופן מלא לנזקים והגדיל את פיצויי המערערת. פסק הדין קבע את הפיצוי החדש על 54,738.90 ל"י, בתוספת ריבית, תוך הכרה בנזקיה המשמעותיים של המערערת, לרבות נכות של 55%, ניתוחים מרובים וכאבים מתמשכים, אשר פגעו קשות באיכות חייה. בנוסף, חלק בית המשפט על קביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין היעדר פיצוי בגין סיוע לבני זוג, תוך התאמת הפיצוי ל-150 ל"י לחודש לתקופה שעד לפסק הדין, תוך הדגשת הצורך באומדן פיצוי הולם כאשר האמצעים הכספיים מוגבלים. בסיכומו של דבר, בית המשפט העליון דחה את הערעור שכנגד וקבע סופית את הפיצוי המתוקן, תוך הכרה בסבל שנגרם למערערת כל חייה עקב הפגיעה ומחייב פיצוי הולם בגין הפסדיה.