תא"מ 32766-03-16

תקציר

ארבעה בני משפחה אחת רכשו כרטיסי טיסה הלוך ושוב מישראל לאנטליה, עם טיסת המשך מאנטליה לישראל דרך איסטנבול. בשל איחור משמעותי בטיסה הראשונה, פספסו התובעים את טיסת ההמשך. בית המשפט בחן האם טיסת התובעים יכולה להיחשב כ"טיסה שבוטלה", וזיכה אותם בפיצוי לפי חוק שירותי תעופה. החוק מגדיר "טיסה שבוטלה" ככזו שלא התקיימה או המריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמתוכנן. בעוד טיסת ההמשך עצמה לא בוטלה, התובעים פספסו אותה בשל העיכוב בחלק הראשון של נסיעתם. בית המשפט קבע כי כאשר חברת התעופה קובעת את הרכב הכרטיס, פספוס טיסת המשך עקב איחור בטיסה הראשונה הוא באחריות חברת התעופה. במקרה זה, יש לראות בטיסת ההמשך טיסה שבוטלה. עוד קבע בית המשפט כי חברת התעופה לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהעיכוב נגרם בשל נסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה, כפי שנטען. באשר לסיוע לו היו זכאים התובעים, קבע בית המשפט כי חובת חברת התעופה לספק מזון ומשקאות מולאה על ידי השוברים שקיבלו התובעים, והעיכוב הקצר לא חייב את חברת התעופה להציע לינה במלון. עם זאת, חברת התעופה הפרה את חובתה לספק שירותי תקשורת, אם כי הדבר נמצא חסר משמעות שכן התובעים לא טענו כי נזקקו להם. לסיכום, בית המשפט הורה לחברת התעופה לפצות את התובעים לפי חוק שירותי תעופה, בסך של 1,290 ₪ לנוסע, בסך כולל של 5,160 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 26/11/2015. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות ההליך, שנקבעו על סך 380 ₪, ובשכר טרחת עורך דין בסך 550 ₪.