ע"א 526/85

תקציר

החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את צוואת המנוח, שהיטיבה עם המערערים (בתו וחתנו של המנוח), אושרה על ידי בית המשפט העליון. על הצוואה ערערו המשיבים, בנותיו האחרות של המנוח, שלא ירשו דבר. בית המשפט העליון הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מציין השפעה בלתי הוגנת ומעורבות יתר של המערערים בעריכת הצוואה. על פי חומר הראיות, המערערים היו מעורבים באופן משמעותי בהליך, מעבר לתפקיד עסקי גרידא. הם מסרו לעורך הדין את הנחיותיו של המנוח, העבירו שאלות ותשובות בין עורך הדין לנפטר ואף שילמו את שכר הטרחה. רמת השתתפות זו, אשר נתנה למערערים הזדמנות להפעיל השפעה בלתי הוגנת, היא בדיוק מה שסעיף 35 לחוק הירושה מבקש למנוע. בית המשפט הדגיש כי אסור לנהנים על פי צוואה להשתתף בעריכתה כדי למנוע מניפולציה פוטנציאלית והשפעה בלתי הוגנת. מאחר שהמערערים בחרו שלא להעיד ולהסביר את תפקידם, הסתמך בית המשפט על הראיות הקיימות, שהצביעו על מעורבותם המוגזמת. משכך, קבע בית המשפט העליון כי יש לבטל את הצוואה, תמך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה למערערים לכסות את הוצאות המשיבים, לרבות שכר טרחת עורך דין.