ת"פ 74334-01-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **רקע:** גזר דין זה ניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו בעניין ת"פ 74334-01-24, מדינת ישראל נ' בדיע חאמד. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעבירות של איומים (סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977) והחזקת סכין שלא כדין (סעיף 186(א) לחוק). עובדות כתב האישום המתוקן מתארות אירוע אלים בו הגיע הנאשם למקום עבודתה של המתלוננת, שהיא בת זוגו לשעבר, מצויד בסכין פרפרית, איים עליה באומרו "את יודעת שאם אני רוצה אני יכול עכשיו להרוג אותך", ושלף את הסכין. בהמשך, איים עליה שוב בכך ש"יוכל להוציא את הפרפר ולהכניס לה לגרון". בין הצדדים לא נקשר הסדר עונשי, והנאשם נשלח לקבלת תסקיר משירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** 1. **עקרון ההלימה (סעיף 40א לחוק העונשין):** * **עיגון חקיקתי:** סעיף 7 לגזר הדין מדגיש את עקרון ההלימה כעיקרון מנחה בענישה, כפי שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. עיקרון זה דורש יצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, מידת האשם של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו. * **יישום:** בית המשפט מפרט את חומרת מעשיו של הנאשם, הכוללים הגעה למקום עבודתה של המתלוננת בכוונה תחילה, הצטיידות בסכין (אמצעי מדגים), והבעת איומים מפורשים ואלימים. בית המשפט מזהה את הערכים המוגנים שנפגעו: שלמות הגוף והנפש, ושלוות נפשו של האדם. 2. **חומרת עבירות אלימות במשפחה/מערכת זוגית:** * **הכרה בחומרה מיוחדת:** סעיף 9 לגזר הדין מדגיש כי לעבירות אלימות בתוך המשפחה או התא הזוגי נודעת משמעות מיוחדת, המשקפת את רצון החברה להכיר בחומרתן היתרה. * **נימוקים לחומרה:** הנימוקים לחומרה כוללים את היותה של התקיפה "בתוך תא סגור או מערכת זוגית סגורה, המבוססת על אמון הדדי", הקושי בחשיפה, והמצב הרגשי והנפשי המורכב של הקורבן. * **פסיקה תומכת:** בית המשפט מפנה לפסיקות של בית המשפט העליון (רע"פ 4875/11, רע"פ 6758/07) המדגישות את הצורך בענישה הולמת ואף בהחמרה בענישה בעבירות מסוג זה, מתוך מטרה להגן על קורבנות האלימות. 3. **שימוש באמצעי מדגים (סכין) באיום:** * **החמרה בעונש:** סעיף 9 לגזר הדין מציין כי הפסיקה מבחינה בין איום מילולי לאיום באמצעות אמצעי מדגים, כאשר במקרה האחרון המתחם העונשי גבוה יותר. * **היבט הסיכון:** בית המשפט מצטט את הפסיקה (ע"פ 9133/04 גורדון נ' מדינת ישראל) המדגישה את הסיכון הגלום בנשיאת סכין, ואת הפוטנציאל לנזק רב בעקבות איום קשה תוך שימוש באמצעי זה. במקרה הנדון, האיום שולב עם שליפת הסכין ופתיחתה. 4. **מתחם העונש ההולם:** * **קביעת המתחם:** בסעיף 10, בית המשפט קובע מתחם עונשי הולם למעשיו של הנאשם, הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית. * **התייחסות לפסיקה:** בית המשפט מציג פסיקות שונות (ת"פ 20736-03-16, ת"פ 19925-05-21, עפ"ג 24951-11-21, ת"פ 43196-05-22, ת"פ 36375-08-22) התומכות בקביעת מתחם זה, תוך התייחסות לשימוש באמצעי מדגים ורקע זוגי. 5. **מיקום הנאשם בתוך המתחם – שיקולים לקולא:** * **הודאה, חיסכון בזמן שיפוטי:** סעיפים 11 ו-12 מדגישים את הודאת הנאשם בשלבים מוקדמים, חסכון ניכר בזמן שיפוטי, ובעיקר חסכון בהעדת המתלוננת. * **עבר פלילי נקי:** סעיף 11 מציין כי הנאשם בן 24, בעל עבר פלילי נקי, כיום מאורס, יציב תעסוקתית. * **תקופת מעצר ואיזוק אלקטרוני:** סעיף 12 מציין כי הנאשם שהה במעצר 6 ימים ולאחר מכן כ-3 חודשים באיזוק אלקטרוני, ללא הפרות. * **תסקירי שירות המבחן:** סעיפים 13 ו-15 מפרטים את ממצאי תסקירי שירות המבחן. השירות מציין כי הנאשם אינו חש צורך בטיפול, שלל קיום דפוסים אלימים, אך לא הצליח ליצור קשר עם המתלוננת. השירות סבור כי המעצר והאיזוק האלקטרוני היוו גורם מרתיע. השירות לא המליץ על טיפול שיקומי אך סבר שיש להשית ענישה קונקרטית. * **חוות דעת הממונה על עבודות השירות:** סעיף 14 מדווח כי הנאשם נמצא מתאים לריצוי עבודות שירות, תוך התחשבות במגבלותיו הרפואיות (ניתוח בגרון). * **התלבטות בית המשפט:** סעיף 16 מצהיר כי בית המשפט מצא, "לא בלי התלבטות", למקם את הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם. 6. **גזר הדין – העונשים שהוטלו:** * **עבודות שירות:** 6 חודשי מאסר, ללא ניכוי ימי המעצר, שירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם למגבלותיו הרפואיות. התייצבות ביום 13/1/26. מוצגת אזהרה כי אי מילוי עבודות השירות עלול להוביל למאסר בפועל. * **מאסר על תנאי:** 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, עם התנאי שלא יעבור בתקופה זו עבירת אלימות, איומים, או החזקת סכין שלא כדין. * **פיצוי למתלוננת:** 5,000 ₪, שיופקדו בקופת בית המשפט. הפיצוי יחולק ל-5 תשלומים חודשיים, החל מיום 01/12/25. מפורטות דרכי תשלום הפיצוי. * **התחייבות כספית:** 5,000 ₪ למשך 3 שנים, שהתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות בהן הורשע. * **מוצגים:** הסכין תושמד, מוצגים נוספים יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה. **חידושים משפטיים והדגשים:** * **שילוב עקרונות הענישה:** גזר הדין מהווה דוגמה ליישום עקרון ההלימה (תיקון 113) תוך התחשבות בכלל השיקולים: חומרת העבירות, נסיבות ביצוען, ערכים מוגנים, מדיניות ענישה נוהגת, ונסיבותיו האישיות של הנאשם. * **הדגשת חשיבות האינטרס השיקומי:** סעיף 15 מציין את האינטרס השיקומי של הנאשם, אך מדגיש כי זהו שיקול אחד מני רבים, ואין בו כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם (בהתאם לרע"פ 1787/15). * **השפעת המעצר והאיזוק האלקטרוני:** בית המשפט שוקל את תקופת המעצר והאיזוק האלקטרוני כגורמים שיש להם השפעה מרתיעה ומערערת על הנאשם, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. * **התמודדות עם אי-שיתוף פעולה מצד המתלוננת:** גזר הדין מתמודד עם הקושי ביצירת קשר עם המתלוננת, הן מצד התביעה והן מצד שירות המבחן. הדבר משפיע, בין היתר, על היעדר המלצה טיפולית אך לא מונע הטלת עונש קונקרטי. * **התחשבות במגבלות רפואיות:** התאמת עבודות השירות למגבלותיו הרפואיות של הנאשם מהווה דוגמה להתאמה פרטנית של העונש. * **"לא בלי התלבטות":** הבעת ההתלבטות של בית המשפט בסעיף 16 מעידה על איזון מורכב בין חומרת העבירות לבין נסיבות הנאשם, ועל הנטייה למקם אותו בתחתית המתחם לנוכח השיקולים לקולא. **סיכום:** גזר דין זה משקף את מורכבות ההליך השיפוטי בקביעת עונש הולם. בית המשפט אימץ את עקרון ההלימה, הדגיש את חומרתן של עבירות אלימות, בפרט במערכת זוגית, ואת הסיכון הכרוך בשימוש באמצעי מדגים. יחד עם זאת, בית המשפט שקל באופן משמעותי את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כגון עברו הנקי, הודאתו, תקופת המעצר והאיזוק האלקטרוני, התייצבותו התעסוקתית והאישית, וכן את המלצות הגורמים המקצועיים. ההחלטה להשית עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי, תוך הצבת הנאשם בתחתית מתחם העונש, מדגימה את ניסיונו של בית המשפט להגיע לעונש צודק, הולם ופרופורציונלי.