ת"צ 16273-01-12

תקציר

המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה בגין אי מענה לכאורה לפניות לקוחות בנוגע לחיובי יתר. המבקשים טענו כי לקוחות שפנו למשיבה בנוגע לחיובי יתר יותר מפעמיים בקשר לאותו נושא, זכאים לפיצוי בגין בזבוז זמן ועוגמת נפש. עם זאת, השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה. השופט מצא כי אלמנטים פרטניים שולטים בטענה, שכן יש לבחון כל מקרה לגופו כדי לקבוע מהו זמן סביר לתגובה. יתר על כן, השופט קבע כי התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת לפתרון הסכסוך. השופט הדגיש כי תידרש חקירה פרטנית בעניינו של כל אחד מהחברים, לרבות בירורים עובדתיים מורכבים, המנוגדים לעצם תכליתה של תובענה ייצוגית. בנוסף, מתחה השופטת ביקורת על התנהלות המבקשים ביחס להגדרת השאלה שבמחלוקת, ומצאה אותה בלתי נוחה ובלתי מתקבלת על הדעת. השופטת קיבלה גם את טענות המשיב כי אין לכלול בקבוצה לקוחות שלא קיבלו החזרים כספיים וכאלה שפנו ללא הצדקה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי תובענה ייצוגית אינה הסעד המתאים לכל נושא שירות וכי במקרה זה הליך ייצוגי אינו מתאים.