עש"א 23180-10-16

תקציר

בית המשפט החליט לבטל את ספירת כל השיקים הרשומים בנ/1, למעט שיק מספר 240, בהתבסס על סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, המקנה לבית המשפט סמכות לעשות כן כאשר ללקוח היה יסוד סביר להניח כי הבנק חייב לפרוע את השיקים. זה יכול להיות בגלל שיש יתרה מספקת בחשבון או בגלל שהבנק היה מחויב בהסכמה. במקרה זה, בית המשפט מצא כי הסכם נרקם מכללא מהתנהגות שני הצדדים במשך תקופה של כחצי שנה, במהלכה כיבד הבנק באופן עקבי כ-100 שיקים שחרגו באופן משמעותי ממסגרת האשראי המוסכמת. הודאת הבנק בהסכם זה, ההיקף הגדול של השיקים שנפרעו וחוסר ההיגיון בהבחנה של הבנק בין השיקים שסורבו לבין אלה ששולמו, כל אלה הביאו למסקנה כי ללקוח הייתה אמונה סבירה כי הבנק מחויב לפרוע את השיקים. יתר על כן, שינוי המדיניות הפתאומי של הבנק כלפי הלקוח ללא התראה, סירוב למסור ללקוח דפי חשבון וטעויותיו הפרוצדורליות, חיזקו את טענת הלקוח. חובת האמון וההגינות של הבנק כלפי הלקוח גברה על חובתו להגן על האינטרסים של צדדים שלישיים. לפיכך, החליט בית המשפט לבטל את הבאת כל השיקים, למעט שיק 240, בשל נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה. כן יישא המשיב בהוצאותיו של המבקש בסך 7,500 ₪.