סע"ש 28707-10-13

תקציר

פסק הדין דן בסכסוך בין עובד, שלא התקבל לעבודה במסעדה, לבין מעסיקו הפוטנציאלי. העובד, שהוא ערבי, טען כי הופלה לרעה על ידי המסעדה בשל לאומיותו ודתו, ואילו המסעדה טענה כי לא התקבל לעבודה בשל תפקודו הירוד במהלך חניכותו. השופט פסק לטובת העובד, וקבע כי המסעדה אינה מסוגלת להפריך את טענת האפליה. עוד נקבע כי המסעדה לא העסיקה מלצרים ערבים, מה שחיזק את גרסתו של העובד לאירועים. השופט קיבל את הטענה כי הסיבה האמיתית לאי קבלתו היא דתו הלא-יהודית, המנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות. כמו כן, נמצא כי מנהל המסעדה, שהיה בעל הסמכות להעסיק ולפטר עובדים, אכן קיבל את ההחלטה שלא להעסיק את התובע. כתוצאה מכך, נדרשה המסעדה לשלם לעובד פיצוי בסך 30 אלף שקל בגין נזק לא ממוני שנגרם לו עקב אי קבלתו לעבודה שלא כדין, וכן השתתפות של 5,000 שקל בשכר טרחת עורך דין. השופט הדגיש את אופייה המזיק של אפליה על רקע השתייכות לאומית ו/או דתית ואת הצורך בצעדי ענישה למיגור התנהגות זו.