בב"נ 30959-07-23

תקציר

בית המשפט מצא כי המבקשת הוכיחה זיקה מספקת למקרקעין כדי להצדיק דיון בבקשתה לביטול צו הריסה מנהלי. עם זאת, הבקשה נכשלה לגופה. ראשית, בית המשפט מצא כי עבודות הבנייה שלגביהן הוצא צו ההריסה בוצעו שלא כדין, ללא ההיתר הנדרש. שנית, בית המשפט מצא כי הצו הוצא במועד, כנדרש בחוק – פחות מחצי שנה לאחר סיום העבודות האסורות והבניין לא היה מאוכלס. טענותיו הסותרות של המבקש בנקודה זו לא היו משכנעות, במיוחד בהשוואה לעדותו העקבית של המפקח. שלישית, המבקש לא הוכיח את קיומם של פגמים חמורים בצו המצדיקים את ביטולו. בית המשפט דחה את טענות המבקש כי נפלו פגמים פרוצדורליים בהוצאת הצו, ובכלל זה כי היה על הרשות לפתוח בהליך פלילי במקום להוציא צו הריסה מנהלי, במיוחד נוכח עברו של המבקש בעבירות בנייה באותו אתר. זאת ועוד, גם טענות המבקש בדבר האפשרות לקבל היתר והעיכוב הנטען בביצוע הצו לא צלחו. בית המשפט הדגיש את חשיבות ביצועם המיידי של צווים אלה ואת הנסיבות החריגות הנדרשות לעיכוב. מאחר שהמבקשת לא עמדה בדרישות לביטול צו ההריסה, בקשתה נדחתה. הצו יבוצע, אך לא לפני 6.8.2023, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 6,000 ₪ בתוך 30 יום.