ע"א 3893/18

תקציר

בפסק הדין נקבע כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. היא הדגישה כי עצם הגשת הערעור אינה מצדיקה דחיית ביצוע פסק הדין; על המבקש להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים בערעור וכי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו. עיקרון זה נקבע כדי להבטיח שביטול פסק דין שניתן על תנאי לא יהיה קשה מדי אם הערעור יצליח. בית המשפט ציין כי לצורך סעד כספי, עיכובי ביצוע ניתנים רק במקרים חריגים בהם המבקש יכול לספק ראיות ברורות לנזק פוטנציאלי בלתי הפיך. במקרה דנן, המבקשת לא הצליחה לבסס טענות לקריסה קרובה או לנזק בלתי הפיך באמצעות ראיות מתועדות למצבה הכלכלי. בנוסף, מאחר שהמפרק הבטיח כי כל הסכומים שייפסקו יוחזקו בנאמנות ולא יחולקו, חששותיו של המבקש מפני חלוקה לא היו מבוססים. בית המשפט שב והדגיש כי ביצוע פסק הדין לא יגרום לנזק בלתי הפיך, תוך שהוא מצטט תקדימים. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ₪ כל אחת. ההחלטה התקבלה סופית ב-2 ביוני 2019.