מ"ת 7781-09-24

תקציר

הכרעת הדין דנה בסיכוי הסביר להרשעת משיב שזוהה על ידי נפגעי העבירה. ארבע נשים בדואיות ופעוט נכנסו בטעות להתנחלות והותקפו על ידי תושבים. השאלה המרכזית היא האם די בראיות שנאספו כדי לקשור את המשיב לביצוע העבירה. זיהוי הקורבנות את המשיב הוא הראיה המרכזית, ונבחנים מהימנותו ומשקלו של זיהוי זה. בית המשפט מכיר בפגם פרוצדורלי בהליך הזיהוי, שכן לקורבנות הוצג תצלום בודד של המשיב ולא מסדר זיהוי, המקובל בדרך כלל כשיטה המתאימה. עם זאת, מאחר שהמשיב שוחח ללא עוררין עם הנשים בכניסה ליישוב, והקורבנות סיפקו תיאור מפורט של מעשיו של המשיב לאורך כל האירוע, בית המשפט מוצא את הזיהוי אמין. הדבר נתמך בדבריו של המשיב עצמו, במשקל המסבך של התנהלותו בחקירות, ובהפרכת טענותיו על ידי עדים אחרים. חרף הפגם הפרוצדורלי, בית המשפט מגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לביצוע העבירה, המצדיקות את המשך מעצרו עד להכרעה בתיק העיקרי.