רע"א 27058-09-25

תקציר

במסגרת בקשת רשות ערעור זו, בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דן בסוגיית מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגי. ההחלטה מתייחסת להחלטת בית משפט השלום שדחה בקשה דומה, ומתבססת על עקרונות משפטיים מושרשים בנוגע למינוי מומחים. **נתונים מרכזיים:** * **התאונה:** המנוחה, בת 74 שנים ו-10 חודשים, נפגעה בתאונת דרכים עצמית בה נהגה ברכבה. הרכב נמצא הפוך על גגו. * **תביעות קודמות:** הוגשו שלוש תביעות קודמות שנמחקו. במסגרת אחת מהן, מונה פרופ' אבינועם רכס כמומחה מוסכם בתחום הנוירולוגי. * **התיעוד הרפואי הראשוני:** מד"א תיאר את הפצועה במצב קל, בהכרה מלאה, עם חבלות בגפיים ושפשופים. בחדר המיון צוין כי היתה "צלולה לחלוטין" ו"ללא איבוד הרכה וללא סימני חבלה חיצוניים בראש". אולם, במהלך האשפוז הנוירולוגי, אובחנו אצלה הפרעות בריכוז, בזמן, בקשב ובזיכרון. * **חוות דעת המומחה (פרופ' רכס):** המומחה קבע כי לא נגרמה למנוחה חבלת ראש משמעותית, אלא חבלה קלה וחולפת שהביאה לאובדן זיכרון קצר. הוא העריך כי המנוחה סבלה מדמנציה ברמה בינונית עוד בטרם התאונה, אשר החמירה לאחר התאונה עד כדי מצב סיעודי מלא. המומחה שלל אפשרות של האצה או החמרה של דמנציה קיימת כתוצאה מחבלת ראש קלה. לדידו, ההחמרה הקוגניטיבית משקפת מהלך קליני אופייני למחלת האלצהיימר ולא קשר לתאונה. * **בקשה למינוי מומחה נוסף:** המבקשים טענו כי חוות דעת המומחה מתבססת על הנחה שגויה לפיה סבלה המנוחה מדמנציה טרם התאונה, וכי ישנן סתירות וחוסר בהירות בחוות הדעת. **החלטת בית משפט קמא:** בית משפט השלום דחה את הבקשה למינוי מומחה נוסף. הוא התרשם ממומחיותו של פרופ' רכס, מצא כי קביעותיו סבירות ומבוססות על התיעוד הרפואי, וכי הוא נתן מענה מניח את הדעת לשאלות שנשאלו. בית המשפט דחה את טענות המבקשים, אשר נסמכו לטענתו על הנחות לא מבוססות שחלקן אף נשללו בתיעוד הרפואי (כגון התהפכות הרכב מספר פעמים, או העדר ירידה קוגניטיבית קודמת לתאונה). בית המשפט קבע כי חוות דעתו של המומחה עומדת על אדנים מוצקים, וכי מינוי מומחה נוסף שמור למקרים בהם מתעורר קושי מקצועי משמעותי, דבר שלא התקיים בענייננו. **החלטת בית המשפט המחוזי (החלטה נשוא הערעור):** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **מינוי מומחה נוסף - שיקול דעת מצומצם:** בית המשפט המחוזי הדגיש את העיקרון שמינוי מומחה רפואי נוסף ייעשה "במשורה ובמקרים חריגים בלבד". עיקרון זה מעוגן בפסיקה עקבית של בית המשפט העליון (כפי שהודגם באמצעות ציטוטים מרע"א 7479/18, רע"א 1367/24 ועוד). ההצדקה למינוי מומחה נוסף קמה רק כאשר בית המשפט חש שאינו יכול "להגיע לחקר האמת ולגבש עמדה מושכלת באשר לשאלות הרפואיות העומדות להכרעתו על בסיס חוות הדעת הקיימת". 2. **היקף התערבות ערכאת הערעור:** נקבע כי החלטה בדבר מינוי מומחה נתונה לשיקול דעתה הנרחב של הערכאה הדיונית, והתערבות ערכאת הערעור בה מצומצמת למקרים חריגים בלבד. 3. **בחינת בית משפט קמא את חוות הדעת:** בית המשפט המחוזי הדגיש כי בית משפט קמא בחן באופן יסודי ומפורט את טענות המבקשים, את מומחיותו של המומחה, ואת התאמת חוות דעתו לחומר הראיות. התרשמותו של בית המשפט קמא ממומחיותו של המומחה, מתשובותיו המלאות והענייניות, וממסקנותיו הסבירות והמבוססות, היוו בסיס לדחיית הבקשה. 4. **חשיבות התיעוד הרפואי והסתמכות עליו:** בית המשפט המחוזי אישר את קביעת בית משפט קמא כי טענות המבקשים התבססו על הנחות שאינן מבוססות, אשר נסתרו על ידי התיעוד הרפואי (הן זה שהיה בפני המומחה והן זה שנוסף לאחר מכן). הדבר מוביל למסקנה כי חוות דעת המומחה, אשר התיישבה עם התיעוד הרפואי, נותרה איתנה. 5. **דחיית טענות המבקשים לגבי סתירות:** בית המשפט המחוזי לא מצא כי קיימות סתירות או חוסר בהירות בחוות הדעת המצדיקים מינוי מומחה נוסף, במיוחד לאור העובדה שבית משפט קמא התרשם כי המומחה נתן מענה מניח את הדעת לכל השאלות. **מסקנה:** ההחלטה מדגימה את הפרקטיקה המשפטית המקובלת בישראל, לפיה בתי המשפט שואפים להסתמך על חוות דעת מומחה יחיד ומוסכם, אלא אם כן קיימת אי-בהירות או קושי מקצועי ממשי המצדיק מינוי נוסף. במקרה זה, בית המשפט קמא (ולאחר מכן בית המשפט המחוזי) קבע באופן חד-משמעי כי לא נתעורר ספק בליבם המצדיק התערבות, ומכאן נדחתה הבקשה. הדגש הושם על האוטונומיה של הערכאה הדיונית בבחינת ראיותיה ובחירת מומחיה, והגבלת ההתערבות של ערכאת הערעור.