ע"א 367/71

תקציר

המשיבה רכשה דירה מקבלן אך היא לא נרשמה על שמה. בינתיים עברו המערערים להתגורר באותה דירה על סמך הסכם בעל פה עם הקבלן. המשיב תבע את החזקה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, והוביל לערעור הנוכחי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי זכותו השוויונית של המשיב בדירה קודמת לזו של המערערים. תיאור הדירה בחוזה הרכישה של המשיב היה מעורפל, אך בית המשפט קיבל את פרשנותו של המשיב, הנתמכת בעדותו של עד. למרות שהמשיבה התמהמהה ברישום הדירה על שמה, הדבר לא נחשב כתרמית או רשלנית באופן חמור, ואף לא יצר השתקה. המערערים לא הוטעו לחשוב שהם הבעלים החוקיים. בית המשפט הורה למערערים לפנות את הדירה ולשלם את הוצאות המשפט של המשיב. החלטה זו התבססה על זכותו ההוגנת הקודמת של המשיב, ועל ידיעתו של אבי המערערים על זכויותיו המפוקפקות של הקבלן למכור את הדירה. לבסוף, ציין בית המשפט כי החזקתה של המשיבה בדירה טרם פלישת המערערים, ואיחורה ברישום, לא גרעו מזכויותיה.