ת"א 9330/07

תקציר

בעלי חלקת אדמה בירושלים, שרכושה הופקע ברובו על ידי הנתבעים לצורכי ציבור, קיבלו פיצוי שנקבע כי אינו מספיק ולכן הגישו תביעה. השאלות העיקריות שעמדו להכרעה היו: האם תוספת הבנייה בנכס היא בת פיצוי, והאם שומת השמאי המכריע, מר אבישי בר-אושר, תקפה. באשר לשאלה הראשונה, מצא בית המשפט כי המבנים נעדרו היתרי בנייה ולכן היו בלתי חוקיים. מאחר שהתובעים לא הצליחו להוכיח שהקונסטרוקציות נעשו בתום לב, הם לא היו זכאים לכל פיצוי בגינם. לאחר מכן, בחן בית המשפט את בסיס חישובו של השמאי בר-אושר ומצא כי ערעורם של התובעים בנקודה זו לא צלח. החלטותיו של בר-אושר היו מקצועיות וסבירות, ובית המשפט לא ראה עילה להתערב. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את טענת התובעים, וקבע כי שווי כל מ"ר בנכס הוא 5,500 ₪, מוגבל לשטח הבנייה החוקית. לפיכך, שוויו הכולל של הנכס נקבע על 460,000 דולר, בהתחשב בסכום שכבר שולם לתובעים ובחישוב הפרשי ריבית והצמדה. שני הצדדים נשאו בהוצאות המשפט שלהם עקב ההצלחה החלקית של התביעה.