ע"א 47491-05-13

תקציר

הערעור התקבל בחלקו ונדחה בחלקו. בית המשפט מצא כי עיכוב במתן פסק הדין אינו מצדיק את ביטול פסק הדין, ואינו מהווה סיבה מספקת לביטולו, אלא אם כן הוא מבוסס בעיקרו על התרשמות עדים – מה שלא היה במקרה זה. עוד מצא בית המשפט כי הסכם שכר הטרחה חל על הצדדים, וכי המערערת ידעה שהמשיבה אינה זכאית לשכור עורכי דין תמורת שכר טרחה מעבר לתעריף שקבעה רשות החברות הממשלתיות. מאחר שהמערער לא הודיע למשיב על אי שביעות רצונו משכר הטרחה על פי ההסכם, המשיב הסתמך לרעה על הסכם שכר הטרחה. זאת ועוד, הימנעותה של המערערת מליידע את המשיב בדבר שערו השעתי המיועד, יצרה מכשול ממשי בפני המשיב, ומשכך עמד הסכם שכר הטרחה. עוד קבע בית המשפט כי שכרה של המערערת יחושב על פי הסכם שכר הטרחה, ודחה את הטענה לשכר שעתי. בית המשפט פסק הוצאות למשיבים, שכן המערער לא הסביר מדוע יש לקבל את הערעור ביחס אליהם, אך גם פסק הוצאות נמוכות למערער בגין קבלת חלק מערעורו. ככלל, בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.