רע"א 34878-06-16

תקציר

מר מוחמד אבו זייד הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה, שדחה את ערעורו על החלטת רשם ההוצאה לפועל לסגור תיק הוצאה לפועל. ביסוד המחלוקת היה הסכם פשרה בין מר אבו זייד לבין המשיבים, שקבע את פינוי המשיבים מנכס ואת תשלום פיגורי שכר הדירה. מר אבו זייד טען כי המשיבים הפרו את ההסכם והביאו אותו לפתוח בהליכי פינוי. עם זאת, הן רשם ההוצאה לפועל והן בית משפט השלום קיבלו את טענת המשיבים בדבר "התערבות", וטענו כי הסכם חדש בין הצדדים שינה את תנאי הפינוי. בתי המשפט ביססו את החלטותיהם על ראיות, לרבות לוגו העסק של המשיבים על רכושו של מר אבו זייד והמחאות שכר דירה ששולמו לו זמן רב לאחר מועד הפינוי המוסכם. מר אבו זייד לא היה מרוצה מכך שהגיש בקשה למתן רשות ערעור, אך בית המשפט דחה אותה, בנימוק של היעדר פגמים משפטיים בפסקי דין קודמים והיעדר השלכות רחבות יותר מעבר לאינטרסים של הצדדים. בית המשפט הדגיש כי לרשם ההוצאה לפועל סמכות לבחון ולהכריע בטענות המשיבים, לרבות ההסכם החדש הנטען. זאת ועוד, השיהוי של ארבע שנים בביצוע פסק הדין המקורי תמך בקיומו של הסכם חדש והעביר את נטל ההוכחה למר אבו זייד, בו לא עמד בכך. בהיעדר גילויים חדשים, בית המשפט לא ראה עילה להתערב, מה שהוביל לדחיית בקשת רשות הערעור. פסק דין זה מחזק את תפקידו של רשם ההוצאה לפועל בבואו לדון בתביעות המשפיעות על ביצוע פסק הדין ומדגיש את ההשלכות של עיכוב ביצוע פסק הדין, תוך הבהרת היקף סמכותו של הרשם.