עפ"ג 61853-01-13

תקציר

ישראל הייתה המשיבה במקרה זה, בו הודה המערער בשורה של עבירות, לרבות גניבת רכב, נהיגה בחוסר זהירות, הפרעה לשוטר, כניסה לישראל שלא כדין, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. על המערער נגזרו בסך הכל 15 חודשי מאסר בפועל ותקופות שונות של מאסר על תנאי, לצד פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. הערעור ערער על חומרת העונש, תוך שהוא מצטט פסיקה קודמת של בית המשפט העליון במקרה דומה (ע"פ 4952/12), שם הסדר טיעון הביא לעונש קל יותר. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם המשיב כי יש לבחון כל מקרה לגופו וכי פסק הדין הקודם בעניין הסדר טיעון אינו חל במקרה זה. בית המשפט שקל גם את עברו הפלילי של המערער ואת חומרת העבירות, ובפרט את הסכנה הנשקפת להולכי רגל ואת העובדה שגניבת הרכב הייתה חלק ממבצע רחב יותר. השופטים הסכימו עם קביעת העונש והעונש שהוטלו, בהתחשב בנסיבות מחמירות ומקלות כאחד. משכך, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.