ת"א 22703-03-11

תקציר

עניינו של התיק בהסכם פשרה שנחתם בין התובעים, בניו של עיסא סלאח ז"ל, לבין הנתבעים, המועצה המקומית כפר קאסם, מינואט אחזקות בע"מ, נאיל אלעוביידי וסמי עיסא, במסגרתו הסכים המנוח למשוך את התנגדותו לתוכנית מקומית בתמורה להבטחת הנתבעים ליזום תכנית ספציפית שתעביר את זכויות הבנייה למנוח. הנתבעים לא עמדו בהבטחתם, והתובעים תבעו פיצויים בהתאם למנגנון החלופי שנקבע בהסכם הפשרה. הטענה המרכזית של המועצה המקומית ומינוא היא כי הסכם הפשרה פסול משום שלא נחתם על ידי "רואה החשבון המלווה" שמונה למועצה המקומית, כנדרש בפקודת העיריות. בית המשפט קבע, כי עצם העובדה שרואה החשבון המלווה לא חתם על הסכם הפשרה אין בה כדי לפטור את המועצה המקומית מחובותיה, שכן נציגיה יצרו מצג ברור לפיו די בחתימות ראש המועצה והגזבר כדי לחייב את המועצה. עוד קבע בית המשפט כי הפגם בהתקשרות הוא שולי יחסית וכי העירייה נהנתה מההסדר. לפיכך הורה בית המשפט למועצה המקומית לקיים את התחייבויותיה על פי הסכם הפשרה. באשר למינואת, בית המשפט קבע כי היא פעלה בחוסר תום לב ולא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם, והורה לה לשלם לתובעים פיצויים. עוד קבע בית המשפט כי אי חוקיותו של הסכם הפשרה אינה מצדיקה את אי ביצועה של מינוט, שכן אי חתימת רואה החשבון המלווה מתייחסת לאי חוקיותה של המועצה המקומית והיא אגבית להסכם הפשרה. לבסוף, קבע בית המשפט את גובה הפיצוי ודחה את הודעתו של מינואט לצד שלישי נגד המועצה המקומית. בהתאם לכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים והורה לנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בסך כולל של 1,014,870.99 ₪ וכן 171,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות.