פש"ר 21317-06-19

תקציר

השופט פסק לטובת בקשת הנאמן, וקבע כי החייב שומר על מחצית מזכויות הבעלות בנכס המדובר. ההחלטה התקבלה על יסוד היעדר ראיות מספיקות שהציגו המשיב והחייב לתמיכה בטענותיהם כי זכויות החייב בנכס הועברו למשיב. השופטת מצאה כי טענות המשיבה כי זכויותיה גוברות על זכויות העיקולים המאוחרים והנושים בהליך הנוכחי אינן מוצדקות. זאת ועוד, השופטת הסכימה עם טענת הנאמן כי המשיב והחייב לא הוכיחו די הצורך את טענותיהם מדוע לא הושלמה העברת הזכויות מהחייב למשיב במרשם. השופט גם הטיל ספק בתום הלב של ההעברה הנטענת, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב באותה עת. לפיכך, הורה השופט על פירוק השיתוף בנכס והסמיך את הנאמן לפעול בהתאם למימוש זכויות החייב בנכס לטובת קופת הכינוס הכללית. למשיב ניתנה הזכות לפדות את זכויות החייב או לעתור לזכאות לרכוש את הזכויות, תוך הימנעות ממכירה לצד שלישי. השופט קבע לוח זמנים לנאמן למתן דו"ח מעודכן והמליץ להסדיר את נושא ההוצאות במסגרת תוכנית הפירעון. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים והייתה אמורה להינתן ביום 15.3.2022.