ת"א 45076-07-15

תקציר

עניינו של המקרה דנן באירוע בו נמצא הנאשם מס' 1, מדביר במקצועו, התרשל בכך שהשתמש בחומר הדברה חקלאי רעיל ביותר, "פוסטוקצין", בדירת מגורים, וגרם למותם של שני ילדים ולפציעות קשות לאחרים. רשלנותו באה לידי ביטוי בכך שהיה מודע לסכנות של חומר ההדברה אך בחר להשתמש בו, אטם את החדר בצורה לא נכונה ולא הורה לבני המשפחה להתפנות. בפסק הדין נקבע כי הרשעתו של המדביר במשפט פלילי משמשת ראיה לכאורה בהליך אזרחי, המובילה לאחריותו ברשלנות בשל הקשר הסיבתי הישיר בין מעשיו לבין התוצאות הקטלניות. הנתבעת מס' 2, מרפאה (TRM), הורשעה אף היא ברשלנות בכך שלא פעלה על פי דו"ח המשפחה על החשיפה לחומרי הדברה, דבר שיכול היה למנוע את האירוע לו הייתה נערכת חקירה רפואית ראויה. בית המשפט פסק פיצויים לתובעים, כאשר הנתבע מס' 1 נשא באחריות של 65%, והנתבע מס' 2 נשא באחריות של 35%, דבר המשקף את האשמה הגדולה יותר של החלטתו הפזיזה של המדביר בניגוד לתקנות הבטיחות. דחיית התביעות כנגד נתבעים אחרים, לרבות גופים ממשלתיים, מדגישה כי המסגרות הרגולטוריות לא נפרצו במידה הנטענת, ולא נקבעה רשלנות תורמת נוספת מעבר לנתבעים 1 ו-2. לתובעים נפסק פיצוי בגין הפסדי השתכרות, נזקים לא ממוניים והוצאות קבורה בסך כולל של למעלה מ-3 מיליון ₪, ואילו הנתבעים 1 ו-2 מחויבים ביחד ולחוד בכיסוי עלויות אלה ושכר טרחת עורך דין נלווה. תביעות נגד נתבעים נוספים נדחות, והם מקבלים הוצאות משפט מהתובעים.