ת"א 1949/04

תקציר

המחלוקת נובעת מהסכם מכר מקרקעין בין התובעים, רוכשי הדירה, לבין הנתבעים, מוכרי הדירה האמורה. התובעים מבקשים לאכוף את הסכם המכר ולתבוע פיצויים בגין הפרת הנתבעים, בעוד הנתבעים טוענים כי לא הפרו את תנאי ההסכם. להלן העובדות המהותיות: הדירה נמכרה תמורת 167,000$ כאשר מועד החזקה נקבע ליום 5.9.02, בכפוף לתשלום מלא של הרוכשים. הרוכשים גם קיבלו רישיון שימוש בדירה עם חתימת ההסכם ושילמו את הסכום הראשוני של 40,000$. קריטי למכירה היה מסירת מסמכים שונים הדרושים להעברת הזכויות, אשר המוכרים היו אמורים לספק עד 19 בספטמבר 2002. לטענת התובעים, הנתבעים לא המציאו מסמכים אלה במועד וכתוצאה מכך לא יכלו לרשום את הדירה על שמם. הנתבעים מודים כי לא סיפקו שלושה מסמכים מכריעים, אך מצדיקים את השיהוי כסביר ומעבר לשליטתם. בית המשפט מוצא כי הנתבעים אכן הפרו את הסכם המכר בכך שלא מסרו את המסמכים במועד הנקוב. זאת ועוד, טענת הנתבעים כי הרוכשים היו מודעים לעיכובים אפשריים אינה נתמכת וסותרת בראיות. עם זאת, תביעת התובעים לפיצויים מוסכמים נכשלת משום שהיא מותנית בכך שהם יבטלו את ההסכם, דבר שלא עשו. בנוסף, התביעה לפיצויים עונשיים נדחית מאחר שהתובעים לא הוכיחו נזקים. לבסוף, בית המשפט דוחה את ההודעה לצד שלישי, עו"ד דניאל כהן, שייצג את המוכרים בעסקה, כמיותרת שכן הוא כבר הסכים לשפות את המוכרים. כל צד נדרש לשאת בהוצאותיו, והתביעה נדחית.