בש"א 7123/07

תקציר

החלטת בית הדין מתבססת על תיקון מס' 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, המתווה את השיקולים למתן סעד זמני, לרבות סעד של עיקול זמני, החל על בית הדין לעבודה. על פי תקנות אלה, על בית המשפט לשקול בין היתר את פוטנציאל הנזק לשני הצדדים ואת הסבירות לביצוע פסק הדין. בנוסף, קיימות הוראות ספציפיות לצווי עיקול זמניים, המחייבות חשד סביר שאי מתן הצו יעכב את ביצוע פסק הדין. הפסיקה פירשה זאת כך שאינטרס הנתבע מקבל עדיפות, ועל התובע לספק תשתית ראייתית לעיקול וערבות לפיצוי. בעקבות חקיקת חוק היסוד השתנה האיזון עוד יותר לטובת הנאשם. על בית המשפט להיזהר שלא לפגוע בזכות הקניין של הצדדים, ועיקול זמני לא יינתן כדבר שבשגרה. במקרה דנן, החליטה השופטת שלא ליתן צו עיקול זמני בשל היעדר ראיות לכאורה לכך שהעובד עבד אצל המשיב בתקופה הרלוונטית וכי קיים חשש סביר לביצוע פסק הדין. לפיכך, הבקשה לצו עיקול זמני נדחית, ולמשיב ניתנים 30 יום להגיש כתב הגנה. דיון מקדמי בתיק העיקרי נקבע ל-12 ביוני 2008.