רע"פ 617/14

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה המערערת על חומרת העונש שהוטל על המבקש, ומבהיר את העיקרון המשפטי המושרש לפיו עצם חומרת העונש אינה מצדיקה ערעור אלא אם הוא חורג באופן משמעותי מנורמות הענישה המקובלות בעבירות דומות. בחינת עניינו של המבקש לא העלתה סטייה כזו, ואישרה כי העונש שנגזר עולה בקנה אחד עם תקדימים משפטיים סטנדרטיים. אשר על כן, בקשת הדחייה מתקבלת. הטענות שהוצגו, הנחשבות "ניתנות לערעור" בלבד, נעדרות הצדקה לערעור נוסף, שכן הן נבחנו ביסודיות על ידי ערכאות קודמות. באשר לבקשתו של המבקש להפחתת עונשו מטעמי שיקום, הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי לא מצאו תכנית שיקום ישימה שהוצגה והצביעו על קשיים כגון חוסר האמפתיה של המבקש כלפי הקורבנות וחזרתו המהירה לאחר גזר דין קודם. למרות שהכירו בנסיבותיו המאתגרות של המבקש, סברו בתי המשפט כי גורמים אלה כבר נשקלו כראוי. ההחלטה להחיל באופן חלקי מאסר על תנאי במקביל לעונש הנוכחי נתפסת כהפחתה משמעותית, המדגישה את התקווה כי כוונת המבקש להשתקם תתממש לאחר המאסר. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.