ת"א 1039/07

תקציר

התובע, שהיה בעל בית קפה, והנתבעת מס' 2 התקשרו בהסכם לפיו האחרונה תרכוש את זכויותיה של הראשונה בבית הקפה. כונסי הנכסים, שמונו על ידי בית המשפט, הפכו לנושאי משרה בבית המשפט ומצופה מהם לפעול בנאמנות ולהיטיב עם כל הצדדים הנוגעים בדבר. התובע, שנכח ויוצג בהליך, נתן את הסכמתו למינוי כונסי הנכסים. כעת טוען התובע כי הנתבעים, הכוללים את כונסי הנכסים ועורכי הדין המייצגים את הנתבע מס' 2 ואת עצמו, רימו אותו, הטעו אותו וחברו נגדו. השופט מציין כי לתובע היו הזדמנויות רבות להשמיע את טענותיו והתנגדויותיו במהלך ההליך, אך בחר שלא לעשות כן. טענותיו הנוכחיות של התובע נתפסות אפוא כניסיון לנצל לרעה את ההליך המשפטי, מה גם שהתובע לא הסביר מדוע שתק במהלך ההליך. כמו כן, השופט מדגיש כי פתיחת דיון חדש בנושאים שלא הועלו קודם לכן אינה ראויה, מה גם שפעולות הכונסים היו תחת פיקוח ובקרה מתמדת של בית המשפט. עוד מדגישה השופטת כי טענות התובע נגד עורכי הדין, לרבות אלה שייצגו אותו, אינן מבוססות והינן כלליות, עמומות וחסרות בסיס. בסופו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להטיל אחריות על מי מהנתבעים וכי טענותיו הן ניסיון לזרוק "בוץ" על הנתבעים ללא כל סיבה סבירה. השופט מחליט לדחות את התביעה ומורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, הקבועים בסך 40,000 ₪. מאחר והתובע הפקיד בעבר ערבות להוצאות בסך 20,000 ₪, סכום זה יחולט לטובת הנתבעים. ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים.