ע"א 3022/08

תקציר

פסק הדין קשור לתביעה ייצוגית שבה היו מעורבות סלקום ופרטנר, שתי חברות תקשורת ושלושה תובעים: פופיק, רוטשילד וברקמן. בית המשפט החליט לדחות את הערעור שהגיש פופיק, שביקש להכיר בתביעתו כתביעה ייצוגית, במקום הבקשה המאוחדת של רוטשילד וברקמן. השופט נימק זאת בכך שהפרדת ההליכים וניהולם באופן עצמאי יהיו בלתי יעילים ויפגעו באינטרסים של הקבוצה. סעיף 7 לחוק הרלוונטי תומך בדחיית בקשה מאוחרת ובהכרה בתביעה קודמת, שהיא במקרה זה, של רוטשילד ושל ברקמן. יתר על כן, המערער לא הציג נימוקים משכנעים מדוע יש להעדיף את טענתו, תוך הסתמכות על טענות חסרות משמעות. גם אם בית המשפט ידון בערעור ללא ההקשר של ההתקדמות הקיימת בפרשת רוטשילד וברקמן, השופט קבע כי עדיין יש לתת עדיפות לבקשתו של רוטשילד בשל יעילותו בניהול התביעה. ההחלטה הושפעה גם מהתנהגותו הבלתי הולמת של המערער ומעברו כתובע סדרתי. בנוסף, אם פופיק סבור שההסדר אינו לטובת הקבוצה, הוא יכול להתנגד או לבקש להיות מורחק ממנו מבלי לפגוע בהליך כולו. לבסוף, העירה השופטת כי הוצאות המשפט שהוטלו על המערער היו סבירות ותאמו פסקי דין קודמים, ועל כן לא הייתה מקום להתערבות. הערעור נדחה, והמערער חויב בהוצאות משפט מופחתות בסך 5,000 ₪, כולל מע"מ, לכל אחד מהנתבעים. סגני הנשיא ריבלין ודנציגר הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי השופט עמית.