ת"א 30878-04-21

תקציר

המקרה סובב סביב התצלום האיקוני של שלושה צנחנים בכותל המערבי במלחמת 1967. התובע, ציון קרסנטי, טוען כי הוא הצנחן השמאלי בתצלום ותבע את הנתבעים בגין לשון הרע לאחר שטענו אחרת. הנאשמים, קרובי משפחתו של המנוח אברהם בורשטיין, טוענים כי סבם הוא הצנחן השמאלי שבתמונה. השופטת בוחנת בקפידה את משמעותה של לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, ומדגישה כי יש לפרש אותה באופן אובייקטיבי על פי אמת המידה של האדם הסביר. השופטת מסבירה את ארבעת השלבים של הליך בדיקת לשון הרע ומחילה אותם על הפרסומים המיוחסים לכל נתבע. למעט הנתבע מס' 4, השופט קובע כי פרסומי הנתבעים אינם מהווים לשון הרע כלפי התובע. לעומת זאת, רואים בפרסומיה של הנתבעת מס' 4 כי חצו את הגבול ללשון הרע, שכן הם מייחסים במפורש לתובע התחזות ותביעות שווא לשם רווח אישי. אך גם במקרה זה, השופט מוצא כי לנתבע עומדת הגנת תום לב תקפה לפי סעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע. זאת, משום שהנאשם האמין באמת ובתמים בתביעת אביו והיה לו אינטרס אישי לגיטימי להגן על כבוד אביו. בנוסף, השופט מגיע למסקנה כי חזקת תום הלב אינה נשללת על ידי סעיף 16 לחוק, שכן הנתבע נקט אמצעים סבירים לאימות אמיתות דבריו ולא פעל בחוסר תום לב. בהפנותה לתביעה שכנגד, דוחה אותה השופטת וקובעת כי הפרסומים המיוחסים לתובע אינם עולים כדי לשון הרע כאשר מפרשים אותם באופן אובייקטיבי. כתוצאה מכך, הן התביעה והן התביעה שכנגד נדחות, וכל צד אחראי לשכר טרחתו. החלטת השופט מבוססת על העיקרון לפיו יש להגן על חופש הביטוי, במיוחד כאשר מדובר באישי ציבור ובעניינים בעלי עניין ציבורי.