ע"א 3147/02

תקציר

בית המשפט בחן היטב את הטענות שהוצגו הן על ידי הקבלן והן על ידי הבנק והגיע למסקנה המקבלת חלקית את ערעור הצדדים. החל מטענות הקבלן, בית המשפט מוצא את פרשנותו של בית משפט קמא לכתב התחייבות כמספקת. מכתב זה נועד להגן על זכויות הבנק בנוגע להלוואה שניתנה לרוכשי דירות, מה גם שבניית הדירה לא הושלמה ולא ניתנו ביטחונות ממשיים. בית המשפט מסכים גם עם קביעתו של בית משפט קמא כי הקבלן הפר את כתב ההתחייבות, שכן רישום משכנתא לטובת הבנק לא בוצע עד מרץ 2001. עם זאת, בית המשפט חולק על קביעת בית משפט קמא כי הדירה צריכה להישאר בידי הקבלן ופוטר את הקבלן מהחיובים על פי פסק הדין בת"א 25858/98, שכן פסק דין זה אינו מחייב את הבנק שלא היה צד לו. בהתייחס לריביות, בית המשפט מקבל את בקשת הקבלן למכירת הדירה להידחות, שכן הבנק עתר לאכיפה של כתב ההתחייבות ולא למימוש המשכון על זכויות הרוכשים. עם זאת, בית המשפט מוצא כי דוקטרינת האשם התורם חלה במקרה זה של דיני החוזים ומורה על אכיפה חלקית של כתב ההתחייבות. עוד נמצא כי הבנק הפר את חובתו לקיים את החוזה בתום לב. בית המשפט מחלק את היחס המשפטי בין אשם חלקי לאשם תורם לשתי תקופות. התקופה הראשונה, מהפרת הסכם ההלוואה על ידי הרוכשים ועד מרץ 2001, מייחסת אשם לבנק שלא הסכים למכור את הדירה ולפרוע את החוב, בעוד שהקבלן אינו אשם בכך שלא ביטל את הסכם הרכישה, שכן מדובר בהחלטה עסקית. עבור תקופה זו נדרשת אכיפה חלקית לשלם לבנק ריבית חוקית על סכום החוב. התקופה השנייה, ממרץ 2001 ואילך, מייחסת אשם לקבלן בכך שלא הצליח למזער את נזקיו בכך שלא החזיר את סכום ההלוואה באופן מיידי. עבור תקופה זו, הקבלן ישלם את הריבית כפי שהוסכם בהסכם ההלוואה. באשר לערעור הבנק, בית המשפט קובע כי התחייבות הקבלן כלפי הבנק אינה תלויה בהתחייבות הרוכשים ולכן הרוכשים אינם פטורים מאחריותם. עם זאת, נמצא כי הבנק תרם לשבר ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ולכן חוב הרוכשים לבנק מוגבל ל-279,564 שקל בתוספת ריבית. כמו כן, בית המשפט מורה להחזיר את התיק לבית משפט השלום כדי להשלים את פסק דינו בעניין אחריותו של הערב על פי הסכם ההלוואה ופוסק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין הן לקבלן והן לבנק. הקבלן יישא בהוצאות הבנק בערעור ושכר טרחה נוסף לעורך דינו.