ת"א 51962-05-15

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על היטל השבחה, המוטל לכיסוי הוצאות תכנון ופיתוח אזורים. המבקשים, ועדת תכנון, טענו כי על המשיבים, שפיתחו חלקת קרקע, לשלם את ההיטל בגין כל חלקות הקרקע (מגרשים 8-12) ולא רק עבור חלקן (מגרשים 7-4), כפי שקבעו בתי המשפט בעבר. המבקשים ביססו את טענתם על שני פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, אשר פירשו באופן שונה את דיני היטל ההשבחה. עם זאת, אחד מפסקי הדין הללו לא היה סופי ונקבע דיון נוסף. בית המשפט סירב בשלב זה לתת פסק דין לטובת המבקשים, שכן מילתו האחרונה של בית המשפט העליון בנושא עדיין תלויה ועומדת. המשיבים ביקשו לדחות את העתירה המנהלית משום שהוגשה מכוח הוראת חוק שגויה, אך בית המשפט לא נעתר, שכן התיקים אוחדו ובית המשפט שמע את הצדדים. המשיבים ביקשו לדחות את התביעה העיקרית, שהגישו המבקשים, מכמה טעמים. ראשית, הם טענו כי למבקשים אין עילת תביעה משום שכתב ההתחייבות, שהיווה את הבסיס לתביעה, נחתם תחת לחץ ולכן אינו חוקי. בית המשפט דחה טענת סף זו, וקבע כי נדרשת בחינה לגופה. שנית, טענו המשיבים כי שווי התביעה מצוי בסמכותו של בית משפט שלום, אך בית המשפט חלק על כך, וציין כי שווי התביעה שכנגד שהגישו המשיבים גבוה בהרבה. שלישית, המשיבים טענו לחוסר יריבות עם המועצה, אולם בית המשפט מצא כי למועצה היה אינטרס בהיטל ההשבחה ולכן היא צד מתאים לתביעה. לבסוף טענו המשיבים כי האגרה לא שולמה כראוי, אך בית המשפט החליט להותיר שאלה זו לדיון מחלקת האגרות בפרקליטות מחוז מרכז. בסיכומו של דבר, דחה בית המשפט את כל בקשות הצדדים, למעט בקשת המבקשים למתן פסק דין, אשר נדחתה. המזכירות הונחתה להעביר את נושא שכר הטרחה למחלקה הרלוונטית לקבלת תשובה בתוך 21 יום.