תאד"מ 1793-06-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: בקשה לסילוק על הסף בתביעת לשון הרע – פרסום מותר בהליך מעין-שיפוטי** **הקדמה** פסק הדין דן בבקשה לסילוק על הסף של תביעה כספית שהוגשה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 ("חוק איסור לשון הרע"). השאלה המרכזית שהתעוררה הינה האם חוות דעת רפואית, שהוגשה במסגרת הליך תביעה להכרה בנכות מול קצין התגמולים, מהווה "פרסום מותר" בהתאם להגנה המוקנית בסעיף 13(5) לחוק, ובכך שוללת את עילת התביעה. **המסגרת הנורמטיבית** 1. **סילוק על הסף – עיקרון וזהירות:** בית המשפט מדגיש כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי, אשר משמעותו נעילת שערי בית המשפט בפני תובע בטרם נשמעו טענותיו לגופם. לפיכך, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות רבה, ורק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, בהם ברור כי אין לתובע כל סיכוי לקבלת הסעד הנתבע (כפי שנקבע בפסיקות רבות, למשל רע"א 1383/07, ע"א 35/83). בית המשפט יבחן את עילת התביעה על יסוד כתב התביעה בלבד בשלב זה. 2. **הגנה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע – "פרסום מותר":** * **הוראת החוק:** סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תחת הכותרת "פרסומים מותרים", קובע כי לא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי פרסומים מסוימים. סעיף 13(5) מתייחס לפרסום על ידי שופט, חבר בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור. * **"הגנה מוחלטת":** הפסיקה, ובפרט פסק דין "חיר" (רע"א 1104/07), מרחיבה את הפרשנות של סעיף 13(5) לחוק. נקבע כי הגנה זו מכונה "הגנה מוחלטת" משום שהיא אינה מותנית בדרישה של אמיתות הפרסום או תום לב. כלומר, גם פרסום כוזב, שנעשה שלא בתום לב ואף בזדון, לא יהווה עילה למשפט, ובלבד שמתקיימים התנאים הנקובים בסעיף. * **מטרת ההגנה:** המטרה העומדת מאחורי סעיף 13(5) היא למנוע מצב בו האיום של תביעת לשון הרע ירחף מעל גורמים המעורבים בהליך משפטי או מעין-שיפוטי, וישמש כגורם מצנן על התבטאויות חופשיות. ההגנה נועדה לאפשר התבטאות חופשית של כל המעורבים, ללא חשש מתביעות. * **הרחבת תחולת ההגנה:** הפסיקה (ובכלל זה ע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל, המובא בסעיף 11 ו-19 לפסק הדין) הרחיבה את תחולת ההגנה לא רק לדברים שנאמרים בעל פה באולם המשפט, אלא גם לכל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלביו, לרבות פניות בכתב ומסמכים הנחוצים במהלך הרגיל של המשפט, כגון תצהירים וחוות דעת. **מן הכלל אל הפרט – היישום על עובדות המקרה** 1. **נסיבות התביעה:** התובע (המשיב בהליך זה) הגיש תביעה לפי חוק איסור לשון הרע בטענה כי חוות דעת רפואית שהוציא הנתבע (המבקש בהליך זה), אשר נתבקש כרופא מומחה מטעם קצין התגמולים, הכילה דברים המטילים דופי בו ו/או בציבור נכי צה"ל. החוו"ד הוכנה במסגרת הליך תביעה להכרה בנכות שהגיש המשיב. 2. **טענת ההגנה:** המבקש טען כי אין עילת תביעה כלפי חוות הדעת, שכן היא הוכנה במסגרת הליך מול קצין התגמולים, שהינו הליך מעין-שיפוטי. לטענתו, פרסום הדברים בחוו"ד חוסה תחת ההגנה המוחלטת של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. המבקש הדגיש כי החוו"ד הוצגה רק לצדדים להליך, וכי חשיפת רופאים לסיכון של תביעות לשון הרע תוביל ל"ייראו מלכתוב את הנתונים האמתיים". 3. **ניתוח בית המשפט:** * **התאמת המקרה להגנת סעיף 13(5):** בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית הוכנה לצורך הליך תביעה שהוגש כנגד קצין התגמולים, שהוא גוף בעל סמכות מעין-שיפוטית. הדברים שנכתבו בחוו"ד, לכן, נאמרו במסגרת הליך משפטי או מעין-שיפוטי, ולפיכך חוסים תחת ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. * **הרחבת ההגנה לחוות דעת:** בית המשפט אימץ את ההלכה המרחיבה את פרשנות סעיף 13(5) לחוק, כך שהיא חלה גם על פרסומים שונים הנעשים במסגרת ההליך המשפטי, כגון חוות דעת, כפי שנקבע בפסקי דין קודמים (למשל, זיידמן). המטרה היא להגן על כל הגורמים המעורבים בהליך, לרבות מומחים, ולאפשר להם להביע את דעתם המקצועית בחופשיות וללא מורא. * **התמודדות עם טענות המשיב:** בית המשפט דחה את טענת המשיב כי יש להקיש מפס"ד חיר רק למקרים בהם הדברים נאמרו באולם המשפט, וקבע כי ההגנה חלה גם על פעולות הנעשות מחוץ לכותלי בית המשפט, אך קשורות להליך. עוד נדחתה ההתייחסות לדברי כבוד השופט רובינשטיין מפס"ד חיר, כדעת מיעוט, בעוד שדעת הרוב קבעה הגנה מוחלטת. * **אינטרס ציבורי:** ביסוד הקביעה כי סעיף 13(5) מקנה הגנה מוחלטת עומד האינטרס הציבורי לספק הגנה למומחה רפואי אגב הליך משפטי, כדי לאפשר לו להביע דעתו המקצועית ללא חשש מתביעות לשון הרע. **חידושים משפטיים (בהקשר של פסק הדין הספציפי)** 1. **אישור ההגנה המוחלטת למומחים רפואיים בהליכים מעין-שיפוטיים:** פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי להרחבת ההגנה המוחלטת של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע גם על רופאים מומחים המגישים חוות דעת במסגרת הליכים מנהליים או מעין-שיפוטיים, כגון הליכים בפני קצין התגמולים. בית המשפט מבהיר כי תפקידו של המומחה, בהקשר זה, דומה לזה של עד או בעל דין, והגנתו נדרשת לצורך שמירה על תקינות ההליך. 2. **מניעת "תביעות השתקה" של רופאים:** בית המשפט מביע חשש כי אי קבלת הבקשה לסילוק על הסף עלולה להוביל ל"תביעות השתקה" נגד רופאים, אשר ירתעו אותם מלכתוב חוות דעת אמיתיות. בכך, פסק הדין תורם להגנה על האוטונומיה המקצועית של רופאים המעורבים בהליכים משפטיים או מעין-שיפוטיים. 3. **פרשנות מרחיבה של "תוך כדי דיון":** בית המשפט ממשיך בקו הפרשני המרחיב של המונח "תוך כדי דיון" בסעיף 13(5), וקובע כי הוא כולל גם שלבים מקדימים להליך השיפוטי הרשמי, כל עוד הם קשורים ישירות להליך המשפטי, כמו הגשת חוות דעת לצורך תביעה. **סוף דבר** בית המשפט קיבל את הבקשה לסילוק על הסף, תוך קביעה כי חוות הדעת הרפואית של המבקש, אשר הוגשה במסגרת הליך מול קצין התגמולים, חוסה תחת ההגנה המוחלטת של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. לפיכך, התביעה נדחתה בהעדר עילת תביעה. המשיב חויב בהוצאות.