ע"א 2065/09

תקציר

הערעור מקבל חלקית את התביעה נגד העירייה. בית המשפט מורה לעירייה לשלם למערערים את מלוא הסכום בסך 151,776 ₪ במקום ההחלטה הקודמת בסך 75,880 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה המקורית ועד למועד התשלום בפועל. סכום זה מהווה פיצוי בגין השימוש שעשתה העירייה במקרקעי המערערים לצרכי פרסום ללא הסכמתם. ההחלטה הקודמת מתקיימת מכל הבחינות האחרות. הערעור נגד המשיב מס' 1 נדחה ללא הוצאות. עניינו נסוב סביב הצבת שלט חוצות של המשיב מס' 1 על מקרקעי המערערים בנס ציונה ללא ידיעתם או הסכמתם. המערערים גילו את שלט החוצות במהלך ביקור בנכסיהם ודרשו פיצוי בגין השימוש שלא כדין שעשו המשיבים. העירייה טענה כי המערערים אינם זכאים לכל פיצוי מאחר שהקרקע הופקעה והשימוש בשלט החוצות נעשה בהסכמתם או בשל חוסר טיפולם. בית משפט השלום קיבל חלקית את תביעת המערערים נגד העירייה, והורה להם לשלם 75,880 ₪, מחצית מדמי השימוש שקיבלה העירייה. בית המשפט דחה גם את התביעה נגד המשיב מס' 1 ואת הודעת הצד השלישי שנשלחה על ידי המשיב מס' 1. בית המשפט קבע כי העירייה לא הוכיחה כי שלט החוצות היה ממוקם על החלק המופקע של הקרקע וכי הוא שימש לפרסום עירוני, והניב תשואה. בערר טענו המערערים כי הם זכאים לפיצוי נוסף מהעירייה בגין תקופה נוספת וביקשו כי העירייה תשלם את מלוא דמי השימוש. הם גם ביקשו הפרשי עניין והצמדה מהמועד שבו קמה עילת התביעה. העירייה והמשיבה מס' 1 טענו כי יש לקיים את ההחלטה הקודמת. ערכאת הערעור מקבלת את הערעור בחלקו, ומורה לעירייה לשלם את מלוא הסכום בסך 151,776 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה המקורית. בית המשפט מאשר את ממצאי בית משפט השלום בנוגע לתקופת השימוש וגובה דמי השימוש בפרסום העירוני ואינו מוצא עילה להתערב בהם. עם זאת, בית המשפט מתערב במסקנה המשפטית בדבר תחולת חוק העשרה, ומורה על השבה מלאה במקום ההשבה החלקית הקודמת. בית המשפט מדגיש את הסגת הגבול של העירייה את זכויות הקניין של המערערים ואת אי כיבודהן, ומגיע למסקנה כי השבה חלקית אינה צודקת. השופט שנלר, בחוות דעת מסכמת, מוסיף כי יש להשיב להם את רווחי העירייה ממקרקעי המערערים, גם אם המערערים עצמם לא סבלו מחיסרון כלכלי כלשהו. השופט לבכר שרון מסכים עם ההחלטה.