ת"א 44233-01-15

תקציר

המשיב טען כי אין יריבות עם המבקשת, ועל כן יש לדחות את הבקשה נגדה. כן אימצה את טענותיהם המקדמיות של משיבים אחרים בדבר סמכותו של בית המשפט ומיצוי הליכים בערכאות אחרות. משכך, טען המבקש כי הבקשה לסעד זמני צריכה לעמוד בפני עצמה גם ללא תביעה עיקרית שתוגש נגד המשיבים. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות ושמע את הטענות, דחה את הבקשה לסעד זמני. בית המשפט קבע כי סעד זמני יינתן רק כדי לסייע בניהול ההליך העיקרי ואין להעניקו אלא במסגרת תביעה שהוגשה. מאחר שלא הוגשה תביעה עיקרית, נדחתה הבקשה לסעד זמני. זאת ועוד, הבקשה נדחתה גם מחוסר תוכן משום שבית המשפט מצא כי מדובר בניסיון להימנע מבירור הטענות נגד המשיבים בערכאות מוסמכות אחרות. כמו כן, בהעדר יריבות בין המבקש לבין המשיבים, נדחתה הבקשה גם בעילות אלה. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותו של המבקש, ורמז כי מדובר בשימוש שלא כדין בהליכים משפטיים. לבסוף הורה בית המשפט למבקש לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.