ת"א 1722/05

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הנתבעת לסילוק על הסף, בטענה כי אין לה יריבות עם התובע, כי התביעה חסומה על פי חוק, וכי התובע פעל בחוסר תום לב. השופט מקבל את עמדת התובע כי טענת הנתבע בדבר היעדר יריבות הועלתה מאוחר מדי, וכי הנתבע, כיורש פוטנציאלי לנתבע המקורי המנוח, הוא בעל דין הכרחי. עוד קובע השופט כי לא ניתן לדחות את התביעה בעילה של התיישנות, שכן נראה כי עילת התביעה התגבשה בשנת 2005, וכי טענת חוסר תום הלב אינה עילה מספקת לדחייה, ויש לברר אותה במהלך המשפט. גם עילת התביעה העיקרית, שבמרכזה הסכם שכירות, מצביעה על כך שהתביעה אינה חסומה על פי חוק. השופט מגיע למסקנה כי אין נימוקים המצדיקים את דחיית התביעה על הסף, וכי יש לקבוע את הוצאות הבקשה על סמך פסק הדין הסופי. פסק הדין מורה על קיום הליכים מקדמיים וקובע סדר פרוצדורלי בתיק.