ת"צ 1318/99

תקציר

בית המשפט העליון קיבל את ערעור התובעים על דחיית בקשתם להגיש תביעה ייצוגית. לאחר מכן הגישו התובעים תביעה מתוקנת והנתבעים הגישו הגנות שהפכו את ההליך לתביעה ייצוגית. הנתבעים ביקשו לסטות מהליך השימוע הרגיל כדי שיוכלו להציג ראיות לדחייה על הסף של התביעה על בסיס הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעים, אך לאחר שבחן את הראיות והטענות, החליט שלא לדחות על הסף. ההחלטה התקבלה על יסוד אי עמידתם של הנתבעים בנטל ההוכחה הנדרש לדחייה כאמור לפי תקנות סדר הדין האזרחי. יתר על כן, הוראות הפטור בהסדר הנושים לא חלו על התביעה הייצוגית הנוכחית שכן היא כללה רק קבוצה מסוימת של נושים ולא כללה את כל הנושים או בעלי המניות. גם התייחסותו של פסק הדין להקפאת הליכים לא הייתה ישימה, שכן היא נעדרה אזכור ספציפי של התובענה הייצוגית הנוכחית ולא ניתן היה לפרשה ככזו. גם התייחסויותיהם של הנאשמים למקרים אחרים לא היו משכנעות שכן העובדות היו שונות. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת הנתבעים לדחייה על הסף וקבע כי ניתן להמשיך בתובענה הייצוגית.