דנ"א 4813/04

תקציר

בסכסוך המשפטי בין שחקן הכדורסל אריאל מקדונלד'ס לבין זכיינית מקדונלד'ס, נסובה הפרשה סביב השתתפותו של אריאל בפרסומת של ברגר קינג, שם השתמש בשם משפחתו "מקדונלד'ס", מה שהוביל לפרסום נגדי של מקדונלד'ס שציטט את העדפתה הקודמת של אריאל למוצריהם. אריאל תבע את מקדונלד'ס על שימוש בשמו ללא רשות, בטענה לפגיעה בפרטיות, פגיעה במוניטין והפרת חוזה עם ברגר קינג, ואילו מקדונלד'ס טענה מנגד כי השימוש בשם מפר את סימן המסחר שלה, ותבעה פיצוי על עשיית עושר ולא במשפט על חשבונם. בית המשפט המחוזי פסק לטובת אריאל והתיר לו להשתמש בשמו. עם זאת, בית המשפט העליון הפך החלטה זו, ומצא את אריאל אחראית להפרת סימן מסחר למרות שלא הייתה כוונה להטעה צרכנית, וקבע כי השימוש בסימן מסחרי חייב להיות לא רק נקי מהטעיה, אלא גם לא צריך לנצל את סימן המסחר שלא בצדק. השופט ריבלין, בתמיכת השופט ג'ובראן, הדגיש כי אריאל נהנתה כלכלית משימוש לרעה בסימן מסחר, והורה להחזיר 20 אלף דולר למקדונלד'ס. השופטת נאור חלקה על כך, והדגישה כי הפרת סימן מסחר קשורה באופן מסורתי להטעיית צרכנים. בנוסף, בית המשפט קבע פה אחד כי השימוש של מקדונלד'ס בשמה של אריאל אינו מפר את חוקי הפרטיות, וממסגר שימוש כלכלי בנפרד מהגנה על מצוקה נפשית על פי דיני הפרטיות. בקשתו של אריאל לדיון חוזר נדחתה בנימוק של ייחודיות הקשורה להקשר הספציפי של התיק, תוך הכרה בהשלכות האפשריות של פסק הדין על תיקים עתידיים, אך הוחלט שכל חקירה משפטית נוספת תתרחש בנופים משפטיים עוקבים, ואולי מתוקנים. אריאל חויב בהוצאות המשפט של מקדונלד'ס בסך 25 אלף שקל.