עפ"ת 6778-04-20

תקציר

המערער מערער על החלטה משנת 2020 המתייחסת לפסק דין שניתן בהיעדרו משנת 2013 בגין נהיגה בשכרות. המערער טען כי לא התייצב לדיון הראשון בשל בלבול באשר למיקומו של בית המשפט, וכן כי לא זומן לדיון השני בו נגזר דינו. בית המשפט דחה את טענותיו וציין כי המערער לא מסר פרטי התקשרות מדויקים ולא התייצב במשך מספר שנים ללא כל הסבר מוצדק. עוד צוין כי רישיונו של המערער הופקד בבית המשפט בשנת 2019, דבר המעיד על כך שהיה מודע להליך. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי מאחר שהמערער לא התייצב לדיון הראשון, הוא נחשב כמי שהודה באישומים וניתן לשפוט אותו ולגזור את דינו שלא בפניו לפי סעיפים 240 ו-130 לתקשי"ר. בית המשפט הדגיש את חומרת הנהיגה בשכרות והותיר על כנו את העונש המקורי של שנתיים פסילת רישיון הנהיגה של המערער. תקופת הפסילה נספרת מיום הפקדת הרישיון, ופסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים.