ת"א 32297-10-22

תקציר

לעניין תביעת רשלנות רפואית שעניינה רשלנות נטענת של הנתבעים במהלך ניתוח בקע במנוח, בחן בית המשפט את קבילות חוות הדעת הרפואיות המשלימות שהגישו הנתבעים. התובעים טענו כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי רק הם רשאים להגיש חוות דעת שכנגד לאחר הגשת חוות הדעת הרפואיות של ההגנה, וביקשו להחריג את חוות הדעת המשלימות של הנתבעים מתיק בית המשפט. זאת, בהתבסס על פרשנותם כי התקנות מתירות רק חוות דעת נגדיות ראשוניות של התובעים ואינן מרחיבות זכות זו לנתבעים מעבר לחוות הדעת הראשוניות שצוינו, אלא אם בית המשפט מתיר זאת. התובעים טענו כי חוות דעתם הנגדית, שניתנה על ידי ד"ר אילן קיציס, הסתפקה בהפרכת טענות מומחי ההגנה מבלי להציג סוגיות חדשות, שלטענתם אין בהן כדי לגרור הגשת חוות דעת נוספות על ידי הנתבעים. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי פרקטיקה שגרתית תומכת בהגשת חוות דעת משלימות לבירור מוקדם של מחלוקות, ובכך מסייעת ליעילות השיפוטית ולהתקדמות התיק. בית המשפט, תוך ניתוח פסיקה קודמת ונורמות פרוצדורליות, קבע כי התקנות מאפשרות מתן חוות דעת משלימות לפי שיקול דעתו של בית המשפט לפי סעיף 87(ט), ולא מצא כלל חד משמעי השולל הגשת חוות דעת כאלה על ידי הנתבעים. לפיכך, התיר בית המשפט את השארת חוות הדעת המשלימות של הנתבעים בתיק בית המשפט, תוך הדגשת פרקטיקת העל לאפשר לחוות דעת משלימות לבירור חילוקי דעות מומחים ולסיוע בהליך הוגן. למרות שבית המשפט סטה מעמדת התובעים בנוגע לפרשנות רגולטורית, לא נפסקו הוצאות לאור העמימות המשפטית המתמשכת. פסק הדין ממחיש את האיזון בין שמירה על גבולות פרוצדורליים לבין פרקטיקות מכילות המבטיחות דיוני הערכה מקיפים בתביעות רשלנות רפואית מורכבות.