עפמ"ק 57109-06-20

תקציר

עניינה של המערערת נסוב סביב סכסוך בניה הנוגע לסככה הבנויה על מרפסת, המיועדת להגנה מפני פגעי מזג האוויר ולא למגורים, אשר הובילה לוויכוח משפטי בשאלה האם היא זקוקה להיתר לפי סעיף 221(א) לחוק. בית משפט קמא פסק נגד המערערת, אך ערכאת הערעור מצאה כי הטיפול בראיות ובעדויות לוקה בחסר, בפרט בכל הנוגע להסתמכות על עצתו של מהנדס העירייה לשעבר, מר שוטא חובל, אשר אישר לכאורה כי הבנייה פטורה מדרישות היתר. למרות שהציגו בפני מר הובאל צילומים ומפרטים טכניים, לא הוצג תצהיר מצדו, ובית המשפט דחה בקשה לזימונו כעד, בקובעו כי תפקידם לפרש את תקנות הפטור. עם זאת, ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי היה על בית משפט קמא להתחשב בנסיבותיו החריגות של המערערת, אשר פנתה לייעוץ מומחה ודיווחה על הבנייה למנהל התכנון העירוני בהתאם לדרישות החוק. כמו כן, נמתחה ביקורת על הערכת המפקח בגין אי דיוקים והיעדר בדיקה יסודית של הבנייה. ערכאת הערעור החליטה לאפשר למערער הזדמנות להידברות ישירה עם הצדדים המעורבים, לרבות עדותו של מר חובל, ודחתה את מתן פסק הדין כדי לאפשר פגישה זו. ערכאת הערעור הביעה צער על כך שהמשיב בחר שלא להיענות להצעה זו. בסופו של דבר התקבל הערעור, והתיק חזר לבית משפט קמא להמשך הליכים, ובפרט לשמיעת עדותו של מר חובל, מבלי להכריע סופית בדבר עמידת הבנייה בתקנות הפטור.