ע"פ 1103/04

תקציר

המדינה מערערת על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה שזיכה נאשם מאשמת חניה בלתי חוקית, והורה למדינה לשלם לנאשם הוצאות ופיצויים. בדו"ח צוין כי הנאשם החנה את רכבו במקום חניה שאינו מיועד לסוג רכבו. הנתבע טען כי תמרור איסור החניה הוצב שלא כדין, שכן הוא לא הוצב בהתאם להנחיות הנדרשות. בית משפט קמא קיבל את טענת הנאשם, שכן המדינה לא הציגה כל ראיה לסתור את טענת הנאשם, וזיכה את הנאשם תוך שהוא מורה למדינה לשלם הוצאות ופיצויים בסך 1,000 ₪. המדינה מערערת על פסק דין זה, וטוענת כי הנתבע לא הוכיח כי השלט הוצב שלא כדין, וכי שגה בית משפט קמא בכך שלא נתן משקל מספיק לחזקת חוקיות השלט, מה גם שהוא עומד שנים רבות. זאת ועוד, טוענת המדינה כי שגה בית משפט קמא בכך שהורה לה לשלם את הוצאות הנתבעת מבלי לשמוע את עמדתה בעניין. הנתבע עומד על כך שמי שהזמין את השלט לא היה מוסמך לכך, וכי המלצת בית משפט קמא לאשרר את כל השלטים תומכת בטענתו. השופטים מסכימים עם טענות המדינה, ומציינים כי על הנאשם מוטל נטל ההוכחה, ולא הביאו עדים שהיו יכולים לברר את העניין. בנוסף, הם מסכימים כי חזקת חוקיות השלט עומדת בעינה, מה גם שחלפו שנים רבות מאז הצבתו, וקיומו לא סותר. לפיכך, הערעור מתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא מתבטל, והנאשם מורשע בחניה בלתי חוקית. העניין מוחזר לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין, והמדינה פטורה מתשלום הוצאותיו של הנאשם.