ת"א 40485/08

תקציר

התובעת, גננת, תבעה את מעסיקה בפיצויים לאחר שנפצעה בתאונה בעבודה. התאונה התרחשה כאשר התובעת טיפסה על שולחן בגן הילדים כדי לתלות כמה קישוטים והשולחן קרס וגרם לה ליפול ולפצוע את מרפקה. השולחן המדובר שימש בעבר כשולחן שבת ולא נועד לשמש כסולם. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שלה כלפיה כמעסיקה בכך שלא סיפקה סביבת עבודה בטוחה והכשרה נאותה. עוד טענה כי לנתבעת לא היו נהלי בטיחות נאותים והיא לא פיקחה על עבודת העובדים. מנגד, הנתבעת טענה כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של התובע עצמו וכי הם סיפקו אמצעי בטיחות מספיקים, לרבות הדרכות בטיחות אוראליות וזמינות צוות תחזוקה לסיוע. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי הנתבעת אכן הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה. השופט קיבל את גרסת התובע לאירועים וקבע כי השולחן אכן קרס וגרם לתאונה. כמו כן, בית המשפט קבע כי הנתבעת לא אסרה על הגננות לטפס על שולחנות ולא הורתה להן להשתמש בצוות התחזוקה אך ורק לתליית קישוטים. עוד קבע השופט כי הדרכת הבטיחות שהעניקה הנתבעת לא הייתה מספקת וכי הנתבעת לא פיקחה על עבודת העובדים. באשר לסיבתיות, קבע בית המשפט כי הנתבע היה צריך לצפות מראש את האפשרות של תאונה כזו ולכן היה לו קשר סיבתי לנזקי התובע. השופטת דחתה את טענת הנתבעת לסיכון מרצון מצד התובעת והטילה על התובעת 50% אשמה על החלטתה לטפס על השולחן. מבחינת הנזקים, פסק בית המשפט לתובע פיצויים בגין נכות רפואית, נכות תפקודית, אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, סיוע בעבר ובעתיד, הוצאות בעבר ובעתיד וכאב וסבל. סך הפיצויים, לאחר ניכוי אשמתו התורם של התובעת, נקבע על סך של 186,764 ₪. סכום זה הופחת אז באומדן הפיצוי שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן פסק בית המשפט לתובע שכר טרחת עורך דין, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.