ת"א 62783-06-16

תקציר

התובעת, אשר נכחה בסאונה של הנתבעת בחודש יוני 2010, טענה כי סבלה מירידה בשמיעה באוזן ימין כתוצאה מרשלנות הנתבעת. לטענתה, לאחר שחשה ברע ויצאה מהסאונה, שפך איש צוות של הנאשם מים קרים על פניה, דבר שגרם לה להתעלפות והוביל ללקות שמיעה. עוד טענה התובעת כי היא חשה טינטון וסחרחורת. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנאשם. השופט קבע כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת טענותיה. היו סתירות בעדותה, והיא לא הציגה עדי ראייה שיתמכו בגרסתה לאירועים, שכללה את הפרט המכריע של מים קרים שנשפכו עליה. השופטת ציינה כי עדותה של התובעת כבעלת דין יחידה, במיוחד נוכח אופיין הבלתי קוהרנטי והבלתי הגיוני של דבריה, אינה יכולה לשמש בסיס לממצא פוזיטיבי. כמו כן, הראיות הרפואיות לא תמכו בטענת התובע כי ליקוי השמיעה אירע בעת האירוע הנטען או בסמוך לאחריו. התלונה המתועדת הראשונה על בעיות שמיעה הייתה כמעט שבוע לאחר האירוע, שבית המשפט מצא בלתי סביר. בנוסף, השופטת לא השתכנעה מחוות הדעת של התובעת, שהעלתה כי ליקוי השמיעה נגרם כתוצאה מהתזת מים קרים על פניו של התובע לאחר שהות ממושכת בסאונה. המומחה שמונה על ידי בית המשפט והמומחה מטעם הנתבעת הפריכו שניהם תיאוריה זו וייחסו את הירידה בשמיעה לגורמים אחרים, כגון מצבו הרפואי הקודם של התובע, לרבות מחלות לב וריאות, ועישון. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ודחתה את התביעה, תוך שהיא מצווה על התובעת לשלם לנתבעת הוצאות מופחתות בסך 5,000 ₪ בשל מצבה הכלכלי הרעוע לכאורה.