ת"א 1640/09

תקציר

התובע, שנפגע מהקטנוע של הנתבע כהולך רגל, תבע את הנתבע בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. לא הייתה מחלוקת על חבות הנתבע, אלא רק על גובה הפיצוי. בית המשפט מינה שלושה מומחים להערכת נכותו הרפואית של התובע: פרופ' אהוד קליין בפסיכיאטריה, פרופ' תום הלל באורתופדיה ופרופ' אבינועם רכס בנוירולוגיה. פרופ' הלל מצא כי התובע סובל משבר ברגל ופגיעה בברך ימין, וקבע נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 5% בתחום האורתופדי. פרופ' רכס מצא כי התובע סובל מפגיעות ראש וקבע נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 20% בנוירולוגיה. פרופ' קליין מצא כי התובע סובל מהפרעות קוגניטיביות, רגשיות ואישיותיות, והמליץ על 50% נכות זמנית למשך שנתיים ולאחר מכן 40% נכות לצמיתות. בא כוח התובע טען כי הנכות הרפואית הכוללת של התובע היא 62.5%, ואילו בא כוח הנתבע טען כי מדובר ב-24%. בית המשפט חקר את פרופ' קליין בחקירה נגדית על מידע חדש בנוגע למצבה החברתי של התובעת, ומצא כי הפחתה ל-40% הייתה ראויה. עוד קבע בית המשפט כי נכותו הפסיכיאטרית של התובע מורכבת משלושה מרכיבים: קוגניטיבי, התנהגותי ותרופתי, והעמיד את הנכות הרפואית הן בתחום הנוירולוגי והן בתחום הנפשי על חפיפה של 40%. עוד קבע בית המשפט כי לתובע נקבעה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 43% כתוצאה מהתאונה. בהתייחסו לנכות תפקודית, מצא בית המשפט כי לנכות האורתופדית לא הייתה השפעה תפקודית, וכי הפגיעה הקוגניטיבית של התובעת מנעה ממנה לחזור למקצוע שלפני התאונה. בית המשפט קבע נכות תפקודית בשיעור של 50%, בהתחשב בשיפור מצבה הסוציאלי של התובעת, ובקבלת תגמולים מחברת ביטוח, אשר הרתיעו אותה מלחזור לעבודה. בית הדין חישב הפסדי שכר בעבר בסך 1,139,960 שקל, והפסדי שכר עתידיים בסך 2,743,372 שקל. הפסדי הפנסיה נקבעו על 466,000 ש"ח, נזק לא ממוני על 85,711 ש"ח, עזרה מהזולת על 390,000 ש"ח, הוצאות רפואיות על 10,000 ש"ח וניידות על 5,000 ש"ח. סך הנזקים הסתכם ב-4,840,043 שקל, בתוספת ריבית ושכר טרחת עורך דין בסך 736,170 שקל. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה, כמו גם את הוצאות המשפט, שכר הטרחה והוצאות העדים של התובע.