ע"ז 53265-03-19

תקציר

פסק דין זה דן בשתי טענות עיקריות: האחת, התביעה לביטול צו ירושה, והשנייה, התביעה לקיום הצוואה בצירוף כתבי ההתנגדות לה. הדיון מתחיל בתביעה לביטול צו הירושה. התובע טוען כי מאחר ולמנוח לא היה רכוש משמעותי הרשום על שמו, לא הייתה דחיפות בהגשת הבקשה לקיום צוואה, ויש לבטל את צו הירושה. בית המשפט מקבל טענה זו, בהתחשב בכך שהצו נועד להקים עילת תביעה כנגד רכוש שאינו רשום על שם המנוח, והתובע הגיש את בקשת הביטול בסמוך לאחר שנודע לו על קיומו של צו הירושה. עם ביטול צו הירושה, עובר בית המשפט לדון בתוקפה של הצוואה. מאחר שמדובר בצוואת עד ללא פגמים צורניים, נטל ההוכחה מוטל על הנתבעים לספק עילה להתנגדות לביטולה. הנתבעים מעלים מספר טענות, ביניהן אי התאמתה הנטענת של הצוואה לצוואות קודמות של הורי המנוח, קיומם של הסכמים בין המנוח לתובע וטיב היחסים בין המנוח לתובע. עם זאת, בית המשפט דוחה טענות אלה וקובע כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. באופן ספציפי, בית המשפט אינו מוצא ראיות לזיוף, השפעה בלתי הוגנת או מעורבות בלתי ראויה של התובע בעריכת הצוואה. עוד נקבע כי הצוואה לא נחתמה בניגוד להוראות חוק הירושה ומהווה מעשה אישי של המנוח. זאת ועוד, גם טענות הנתבעים בדבר מערכות היחסים המורכבות של המנוח והנסיבות שהובילו ליצירת הצוואה אינן משכנעות. בית המשפט מקבל את הצוואה כשיקוף סביר והגיוני של רצונו של המנוח, וקובע כי התובע היה היחיד שסייע למנוח בתקופה קשה. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי השפעה בלתי הוגנת או מעורבות פסולה בעריכת הצוואה דורשת ראיות מוצקות מעבר לכל ספק וחשד, אשר הנתבעים לא הצליחו לספק. כתוצאה מכך, בית המשפט מורה על ביטול צו הירושה ועל ביצוע צוואת המנוח. עוד נקבע כי על הנתבעים 2 ו-3 לשאת בהוצאות התובע, שנקבעו על סך 35,000 ₪, ומאפשר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.