ע"פ 130/04

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על ההרשעה והעונש. המערער טען, כי העונש המותנה שהוטל עליו בבית המשפט לנוער אינו ישים במקרה זה, שכן הוא הורשע בעבירות מין ולא בעבירות אלימות. עם זאת, בית המשפט הסביר כי המבחן להחלת מאסר על תנאי הוא מהותי ולא פורמלי. מאחר שאונס כרוך באלמנט של אלימות, עונש המאסר המותנה אכן חל במקרה זה. עוד טען המערער כי גזר הדין חמור יתר על המידה ואינו מביא בחשבון את נסיבותיו האישיות או את נסיבותיו המיוחדות של המקרה. עם זאת, בית המשפט מצא כי בית משפט קמא שקל את כל הגורמים הללו והטיל עונש מתון בהתחשב בחומרת העבירות ובעברו הפלילי של המערער. יתר על כן, בית המשפט ציין כי אין צורך להבחין בין סוגים שונים של אונס לצורכי ענישה, שכן מרבית מקרי האונס מתרחשים בין אנשים המכירים זה את זה. לבסוף, בית המשפט התחשב בכתב האישום שהוגש לאחרונה נגד המערער בגין הצתה ושיבוש הליכי משפט, ומצא כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי היה הולם. לפיכך, הערעור נדחה, וההרשעה וגזר הדין עומדים בעינם.