ת"א 17692-01-16

תקציר

התובעת, TSHT, ביקשה לבטל הסכם פשרה עם הנתבעת, המועצה המקומית גבעת זאב, בעילה של טעות והטעיה. TSHT טענה כי סברה בטעות כי קיימת אפשרות להפחתת חובותיה למועצה, וכי המועצה הטעתה אותה בכך שלא גילתה כי לבקשה להפחתת החוב אין סיכוי שתאושר. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המועצה. בית המשפט קבע כי TSHT לא ביססה את קיומה של טעות או הטעיה. הראיות הראו כי TSHT הייתה מודעת לתנאים להפחתת החוב וניסחה בעצמה את הבקשה להפחתת החוב על בסיס תנאים אלה. TSHT לא יכלה לטעון לטעות רק משום שהבקשה לא צלחה בסופו של דבר, מה גם שהיא הכירה את ההליך הרלוונטי ויוצגה על ידי עורכי דין בעת ההתקשרות בהסכם הפשרה. יתר על כן, TSHT לא הצליחה להוכיח כי הבקשה להפחתת החוב הייתה חסרת סיכוי, או כי המועצה ידעה על התוצאה. בנוסף, ציין בית המשפט כי הסכם הפשרה נשקל בכובד ראש על ידי שני הצדדים וכי טענת הטעות של TSHT הועלתה שנים רבות לאחר חתימת ההסכם. עוד נמצא כי המועצה עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם. ככלל, בית המשפט קבע כי טענותיה של TSHT חסרות שחר, ודחה את התביעה. בעקבות זאת חויבה החברה לשלם למועצה את הוצאותיה ואגרותיה בסך 20,000 ש"ח בתוך 30 יום.