ת"א 43239-06-17

תקציר

הסכסוך נסוב סביב הבעלות על שלושה בתי מגורים שנבנו על קרקע משותפת, בבעלות משפחת אופק ומשפחת קדוש. הוויכוח נוגע בעיקר לשימוש בלעדי של משפחת קדוש בחניון ובמקלט. משפחת אופק טוענת כי משפחת קדוש השתלטה באופן חד צדדי על שטחים אלה. עם זאת, בית המשפט קובע אחרת, ומקבל את גרסתה העקבית של משפחת קדוש לאירועים. מתברר כי השימוש הבלעדי של משפחת קדוש בשטחי החניה והאחסון נעשה בהסכמת בני הזוג אופק, אשר בתמורה קיבלו שטחים נוספים לשימושם הבלעדי מהרכוש המשותף. הסדר זה קיים כבר למעלה מ-25 שנה והתבסס על הסכמים הדדיים, לרבות חילופי שטחים, שאותם מבקשת כעת משפחת אופק לבטל. עם זאת, בית המשפט פוסק לטובת משפחת קדוש וקובע כי ההסכמים היו מפורשים, הדדיים ומבוססים על תמורה, ולכן לא ניתן לבטלם באופן חד צדדי. זאת ועוד, ההקלטות שהוגשו כראיות, אף שניתן להן משקל יתר על ידי הצדדים, אינן משנות את התוצאה, שכן אין מחלוקת של ממש על השימוש שעשתה משפחת קדוש בקרקע. בנוסף, בית המשפט מורה על פירוק השיתוף במקרקעין ורישום הנכס כבית משותף, תוך השארת הפרטים המדויקים לקביעת המפקח על רישום המקרקעין והחוקים הקיימים. החלטה זו מתקבלת תוך התחשבות בהסכמים בין הבעלים לבין משפחת גרבלה, המתגוררים אף הם בנכס. עוד קובע בית המשפט כי אם הצדדים אינם יכולים לשתף פעולה בהליך זה, הם רשאים לפנות למינוי קצין מטעם בית המשפט שיקל על הרישום. לבסוף, כל צד אחראי לעלויות המשפטיות שלו.