עת"מ 17121-11-11

תקציר

העותר, אזרח בורמה, הגיע לישראל בשנת 2001 באמצעות אשרת עבודה. בשנת 2007 הוא הגיש בקשה לנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) לקבלת מעמד פליט, בטענה שהוא חושש מרדיפות בבורמה בשל הנסיבות שקדמו לעזיבתו. בקשתו נדחתה, והוא ביקש לאחר מכן דיון חוזר, והוסיף טענה חדשה לפיה יש להכיר בו כ"פליט במקום" בשל פעילותו הפוליטית בישראל נגד המשטר הבורמזי. טענה זו הפכה לטענה המרכזית בעתירתו לבית המשפט. העותר הפגין מול שגרירות בורמה בתל אביב וטען כי הוא חבר בעמותה שארגנה הפגנות אלה. עם זאת, אמינותו התערערה קשות בשל סתירות רבות בהצהרותיו לרשויות בזמנים שונים. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטה לדחות את בקשתו, שכן העותר לא הצליח להוכיח את טענותיו באופן משביע רצון. ראשית, טענתו בדבר חשש מרדיפות עקב האירועים בבורמה לפני עזיבתו לא הייתה אמינה. שנית, גם בקשתו למעמד פליט כ"פליט במקום" לא צלחה, שכן פעילותו הפוליטית לכאורה בישראל לא נחשבה כנה או מהותית דיה כדי להצדיק הגנה. זאת ועוד, זכויותיו של העותר בהליך קבלת ההחלטות לא נפגעו, והראיונות התנהלו בהגינות. השופט הדגיש את הצורך בגישה מחמירה לתביעות "פליט במקום" המבוססת על פעולותיו העצמאיות של המבקש, כדי למנוע התעללות. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, צו הביניים שהסיר את הרחקתו של העותר מישראל, והעותר נצטווה לעזוב את ישראל עד ליום 1.7.2012. כן חויבו העותרים בתשלום הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.